הקונפליקט בין חופש הדת וחופש ההתאגדות לשוויון ההזדמנויות בעבודה – מבט השוואתי

תקציר

מטרתה של רשימה זו היא להציג שתי גישות אפשריות לפתרון הקונפליקט בין חופש הדת וההתאגדות לבין שוויון ההזדמנויות בעבודה, אותן אכנה גישת ההדרה וגישת ההכללה, ולהציע כי הגישה אותה יש לאמץ במשפט הישראלי בכלל ובמשפט העבודה הישראלי בפרט היא גישת ההכללה. גישת ההדרה היא הגישה הנותנת עדיפות לחופש הדת וההתאגדות של ארגונים, מעבידים ואף של עובדים, על פני זכותם לשוויון של בני קבוצות מוחלשות כגון נשים והומוסקסואלים. גישה זו קונה לה אחיזה במשפט האמריקאי והשלכותיה יובהרו באמצעות דיון בדוגמאות להתבססותה במשפט זה. גישת ההכללה היא הגישה המגבילה את תחולתם של חופש הדת וחופש ההתארגנות ונותנת עדיפות לעיקרון השוויון במקרים הנוגעים להענקת זכויות ציבוריות. גישה זו הינה הגישה הרווחת במשפט הקנדי והיא תודגם באמצעות דיון בדוגמאות ממשפט זה. מטבע הדברים רשימה זו הינה קצרה מלהכיל דיון מפורט בסוגיה סבוכה ורחבה כמו הסדרת המתח בין חופש הדת וההתאגדות לבין הזכות לשוויון בארה"ב ובקנדה וזו אף אינה מטרתה. השימוש במשפט המשווה האמריקאי והקנדי נעשה לשם הצגת שני מודלים שונים אפשריים לאיזון הערכים המתנגשים, ולשם הארת ההבדלים ביניהם.