גן התעתועים של 'ענייני נישואין וגירושין'

תקציר

המאמר דן בפסיקתו של בית המשפט העליון המצמצמת את סמכותו של בית הדין הרבני לדון בהפרתו של הסכם גירושין, שדינו כהסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 , אם ההפרה אירעה לאחר הגירושין. בחינה ביקורתית של פסיקה זו לאור העיון בחוק שיפוט בתי דין רבניים ה, תשי"ג- 1953, ובחוק יחסי ממון בין בני זוג, מעלה שהסמכות לדון בכך אמנם נתונה לבתי הדין הרבניים. נכרכו בעיון זה דיונים בסוגיית ה"כריכה", בשאלת פירושו של המונח "ענייני נישואין וגירושין" ובשאלה אלו עניינים הוא מקיף. לכך נודעת חשיבות לעניין פירושם של סעיפים 4 3- ו שבחוק שיפוט בתי דין רבניים הנ"ל, וממילא – לעניין סמכותן של הערכאות השונות באותם "עניינים". בסופו של המאמר בא דיון קצר בחובות ובזכויות הקמות מכוחם של נישואים אזרחיים.