רות כותבת על לילות ברלין, ואסלייב מבלה במוסקבה, וגולדמן וערן בתל אביב

תקציר

מאמר זה עוסק באתגור התפישה המתייחסת לזנות כתובעה "נורמלית", כחלק טבעי מדרכו של עולם, באמצעות עיון באופן שבו היא מתוארת במספר יצירות ספרותיות. אתגור כזה, מזוויות שונות, משותף לרות של לאה גולדברג, ואסלייב של צ'כוב וגולדמן של יעקב שבתאי. אצל שלוש הדמויות הספרותיות הללו יוצר המגע עם הזנות תגובה טעונה ומורכבת. יש לה אופי שונה אצל כל אחת ואחד מהם, אבל משלוש התגובות מצטיירת הזנות כפי שהיא - שונה מכל דבר אחר.