עשור ל'ידיד בית המשפט': ניתוח אמפירי של החלטות בתי המשפט (A Decade of Amicus Curiae: An Empirical Analysis of Israeli Court Decisions)

תקציר

הכלי "ידיד בית־המשפט" לא היה מוכר במשפט הישראלי עד לשנת 1999. בשנה זו, במסגרת פרשת קוזלי, ִאפשר בית־המשפט לגוף שאינו צד פורמלי להליך להגיש סיכומים במעמד של ידיד בית־המשפט. למן פרשת קוזלי, שבמסגרתה נקבעו כמה אמות־מידה לשימוש בידיד בית־המשפט, חלף עשור. מטרת מחקר זה היא לנתח את דפוסי השימוש השונים שנעשו בישראל בעשור האחרון בכלי ידיד בית־המשפט, ואת מידת ההשפעה שיש לכלי זה על ההכרעות השיפוטיות. לצורך המחקר השתמשנו במתודולוגיה אמפירית, שכללה איסוף נתונים כמותני ממאגרי המידע הממוחשבים בישראל בתיקים שבהם הוגשה בקשה להצטרפות כידיד בית־המשפט, המרתם למאגר נתונים ממוחשב וביצוע ניתוחים סטטיסטיים מקובלים. הממצאים העיקריים מצביעים על כך שבעשור האחרון קיימת מגמת עלייה במספר הבקשות המוגשות להצטרפות כידיד בית־המשפט. רוב הבקשות מוגשות על־ידי ארגונים לא־ממשלתיים המבקשים לחזק את עמדתם של אנשים פרטיים המנהלים הליכים משפטיים נגד המדינה (ורשויותיה) או נגד תאגידים/גופים למטרות רווח. בפועל רוב הבקשות מתקבלות על־ידי בית־המשפט. הגם שלא נמצא כי זהותו של ידיד בית־ המשפט, זהות הערכאה המשפטית או זהותו של הצד שכנגד משפיעים על הסיכוי לקבלת בקשתו של הידיד להצטרף להליך, נמצא כי קיים קשר סטטיסטי מובהק בין המקרים שבהם הידיד מבקש לטעון בזכות קבוצות מיעוט או קבוצות מוחלשות (דוגמת נשים, ערבים או עובדים) לבין הסיכוי שבקשתו להצטרף להליך אכן תתקבל על־ידי בית־המשפט. לנוכח הממצאים ניתן לומר כיום באופן כללי כי מוסד ידיד בית־המשפט נקלט בהצלחה במשפט) ראוי להסדיר 1הישראלי. עם זאת, במבט לעתיד ניתן להצביע על שלוש המלצות מדיניוּת: (באופן פורמלי את ההיבטים הפרוצדורליים השונים של מוסד ידיד בית־המשפט; (2) ראוי שבתי־המשפט יקפידו לקיים דיון בבקשת ההצטרפות כידיד בית־המשפט ולתת החלטה מנומקת לגביה, וזאת בנפרד ובאופן מובחן מן הדיון לגוף ההליך שבמסגרתו הוגשה בקשת ההצטרפות ומן ההכרעה בו; (3) ראוי שארגונים חברתיים ומקצועיים נוספים, אשר אינם משתמשים בידיד בית־המשפט או משתמשים בו בתדירות נמוכה, ישקלו בחיוב את השימוש בו במקרים המתאימים לכך.