בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה – הצעה לרציונל חדש לדוקטרינת הקנטור

תקציר

תקציר בעברית:דוקטרינת הקנטור זכתה בארץ ובארצות המשפט המקובל למחקר מעמיק. בהתאם למצב המשפטי הקיים במרבית המדינות בארצות הברית תופחת אחריותו הפלילית של פלוני מרצח להריגה אם המית אדם בכוונה כתוצאה מקנטור. בישראל, בעקבות רפורמת דיני ההמתה, תופחת אחריותו הפלילית של פלוני במקרה של קנטור מרצח להמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. עמדה זו מעוררת שאלות היורדות לשורשי המשפט הפלילי והחשיבה המוסרית: האם ראוי להפחית את האחריות הפלילית של אדם שהמית בכוונה רק בשל העובדה שההמתה בוצעה כתוצאה מקנטור? אם אכן ראוי להפחית את האחריות הפלילית כאמור, מהו הרציונל המוסרי העומד בבסיס הפחתה זו? בהתאם לדין הפלילי הישראלי שהיה קיים בטרם נכנסה לתוקף הרפורמה בעבירות ההמתה, היווה רכיב היעדר הקנטור חלק מן היסוד הנפשי של עבירת הרצח בכוונה תחילה. בהתאם לפסיקה הישראלית קיומו של קנטור חייב, בין היתר, עמידה בשני מבחנים מצטברים: מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי. הדין הפלילי במדינות השונות בארצות הברית דורש אף הוא עמידה במבחן הסובייקטיבי ובמבחן האובייקטיבי, אך היישום באשר להתגבשות המבחן האובייקטיבי כמו גם מיקום דוקטרינת הקנטור בתוך הדין הפלילי משתנה בין המדינות. מבחן הקנטור האובייקטיבי ספג הן בארץ הן בעולם ביקורת חריפה. כתוצאה מביקורת זו וכחלק משינוי כולל שחל בעבירות ההמתה בדין הישראלי שונה מיקומה ונוסחה של דוקטרינת הקנטור. בהתאם לרפורמה מי שהמית בהשפעת קנטור יורשע בעבירה של "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" זאת מכוח סעיף 301ב(ב)(1) לחוק העונשין. עונשו של אדם זה יעמוד על 20 שנות מאסר כעונש מירבי. הפחתת האחריות הפלילית כתוצאה מקנטור תתקבל אם בעקבות הקנטור התקיימו, בין היתר, שני תנאים מצטברים: (א) הנאשם התקשה לשלוט בעצמו באופן ניכר בעקבות ההתגרות וכן (ב) יש בקושי זה כדי למתן את מידת את מידת אשמתו בשים לב למכלול נסיבות העניין. שני רציונלים עיקריים הוצעו עד היום לביסוס דוקטרינת הקנטור: רציונל ברוח הפטור (excuse) ורציונל ברוח ההצדק (justification) .מטרת המאמר היא להציע רציונל חדש לדוקטרינת הקנטור שאינו מבוסס על הרציונל הפוטראו על הרציונל המצדיק. בהמשך לרציונל זה אבקר את תנאי (ב) להסדר החדש של דוקטרינת הקנטור. עמדתי נובעת מהבנת הערכים המוגנים המצויים בבסיס עבירת הרצח הכוללים לא רק הגנה על החיים הפיזיים של האדם הספציפי ועל עקרון "קדושת החיים" אלא אף הגנה על האוטונומיה של כלל החברה והיכולת של האזרח לחיות את חייו ללא פחד ומגננה. ליבת טענתי היא שבהמתה עקב קנטור הערך הקשור לשמירה על אוטונומיית כלל החברה אינו נפגע כלל (או נפגע באופן חלקי) וזאת בשונה מרצח רגיל. לשון אחר, כאשר מתבצע רצח רגיל נפגעת גם תחושת הביטחון של כלל החברה, לעומת זאת כאשר מתבצע מעשה המתה בעקבות קנטור, תחושת הביטחון של החברה נפגעת באופן מופחת ומשכך ההמתה בעקבות קנטור פחות חמורה מרצח רגיל. הרציונל אם כן אינו מתבסס על הפחתת אשמה בעקבות ערעור השליטה העצמית ואף לא על הצדקה ולו חלקית למעשה ההמתה.