חוק-יסוד: חופש העיסוק; חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

תקציר

תקציר בעברית:בימים האחרונים לכהונתה קיבלה הכנסת ה־ 12 שני חוקים הנושאים עמם שינוי מהותי בכל הנוגע למעמדן של זכויות האדם בישראל ומיקומן ביחס לחקיקה רגילה. האחד ־ חוק-יסוד: חופש העיסוק, שנתקבל ביום 3.3.1992 , והשני - חוק-יסוד: כבוד האדם . וחירותו, שנתקבל ביום 17.3.1992מאז שנת 1958 נעשו במדינת ישראל עשרות מהלכים פרלמנטריים שמטרתם, בהעדר חוקה, לעגן את זכויות האדם בחוקייסוד. בין האחרונים שבהם היה ״תזכיר חוק זכויות היסוד של האדם״, שהוציא משרד המשפטים ביוני 1989 ביוזמתו של שר-המשפטים דן מרידוד. מסיבות שהיו בעיקרן פוליטיות, נסתיימו כל אותם מהלכים בלא כלום. 1 לאור הכשלונות המתמשכים, יזם חה׳׳כ אמנון רובינשטיין את פיצולו של חוק־יסוד: זכויות האדם, שהתקבל בכנסת בקריאה טרומית בשנת 2,1989 לארבע הצעות חוק נפרדות, שנועדו להכרה בזכויות ספציפיות. מהלך זה הביא לפריצת דרך, ושתי הצעות החוק הראשונות נתקבלו על-ידי הכנסת והפכו לחוקי-יסוד. ברשימה זו אסקור בקצרה את תוכנם של שני חוקי-היסוד החדשים, אתייחס לשאלות אחדות העשויות להתעורר באשר לפרשנותם, ואעמוד על ההבדלים העיקריים ביניהם ועל האופן בו נראה בי יש בהם כדי לשנות את המצב המשפטי קודם לחקיקתם.