בתי המשפט והימנעות ממס בשנים הראשונות לאחר קום המדינה: אינטרסים מעמדיים או שיקולים מעשיים

תקציר

תקציר בעברית:מטרתו של מאמר זה היא לנתח את הגורמים הקובעים את יחסם של בתי המשפט להימנעות ממס. נקודת המוצא של המאמר היא מחקר על גישתו של בית הלורדים הבריטי לנושא. המחקר הראה כי בעשורים הראשונים של המאה העשרים אימץ בית הלורדים גישה פורמליסטית להימנעות ממס בפסיקתו. גישה זו, הנוטה לטובת הנישום, נבעה, כך נטען במחקר, מרצונם של הלורדים לסייע לנישומים עשירים להפחית את נטל המס שהוטל עליהם.המאמר בוחן את תוקפה של הגישה המעמדית בהקשר הישראלי. פקודת מס הכנסה הישראלית כוללת נורמה אנטי-תכנונית כללית המאפשרת סיווג מחדש של עסקה מלאכותית. סעיף זה הוא כלי רב עָצמה בידיהם של שלטונות המס במאבק בהימנעות ממס. אולם עד לאמצע שנות השישים פירשו בדרך כלל בתי המשפט הוראה זו באופן מצמצם ואימצו בפסיקתם גישה פורמליסטית להימנעות ממס. המאמר מראה כי היחס הפורמליסטי של בתי המשפט בישראל לסוגיה בשני העשורים לאחר קום המדינה נבע בחלקו ממאבק מעמדי בין שופטים ליברליים וממשלה סוציאליסטית. אולם המאמר טוען כי היו גם גורמים אחרים – משפטיים, מוסדיים, מנהליים וכלכליים – שהשפיעו אף הם על יחסם של בתי המשפט לבעיית ההימנעות ממס. סיבה מרכזית אחת לגישה הפורמליסטית של בתי המשפט לסוגיה היתה העובדה שרשויות המס של מדינת ישראל לא הצליחו בתחילה להתמודד ביעילות עם השתמטות ממס. חוסר היכולת של הרשויות להתמודד עם בעיית ההשתמטות הביא את בתי המשפט לאמץ יחס מקל להימנעות ממס. יחס זה השתנה באמצע שנות השישים בעקבות השיפור שחל בטיפול בהשתמטות ממס. מסקנת המאמר היא כי שיקולים מעמדיים עשויים להיות גורם חשוב בעיצוב פסיקת בתי המשפט בתחום המס, אך פסיקה זו מושפעת גם משיקולים אחרים, מעשיים יותר, כגון יעילותם של מנגנוני גביית המס. המאמר בוחן את תוקפה של הגישה המעמדית בהקשר הישראלי. פקודת מס הכנסה הישראלית כוללת נורמה אנטי-תכנונית כללית המאפשרת סיווג מחדש של עסקה מלאכותית. סעיף זה הוא כלי רב עָצמה בידיהם של שלטונות המס במאבק בהימנעות ממס. אולם עד לאמצע שנות השישים פירשו בדרך כלל בתי המשפט הוראה זו באופן מצמצם ואימצו בפסיקתם גישה פורמליסטית להימנעות ממס. המאמר מראה כי היחס הפורמליסטי של בתי המשפט בישראל לסוגיה בשני העשורים לאחר קום המדינה נבע בחלקו ממאבק מעמדי בין שופטים ליברליים וממשלה סוציאליסטית. אולם המאמר טוען כי היו גם גורמים אחרים – משפטיים, מוסדיים, מנהליים וכלכליים – שהשפיעו אף הם על יחסם של בתי המשפט לבעיית ההימנעות ממס. סיבה מרכזית אחת לגישה הפורמליסטית של בתי המשפט לסוגיה היתה העובדה שרשויות המס של מדינת ישראל לא הצליחו בתחילה להתמודד ביעילות עם השתמטות ממס. חוסר היכולת של הרשויות להתמודד עם בעיית ההשתמטות הביא את בתי המשפט לאמץ יחס מקל להימנעות ממס. יחס זה השתנה באמצע שנות השישים בעקבות השיפור שחל בטיפול בהשתמטות ממס. מסקנת המאמר היא כי שיקולים מעמדיים עשויים להיות גורם חשוב בעיצוב פסיקת בתי המשפט בתחום המס, אך פסיקה זו מושפעת גם משיקולים אחרים, מעשיים יותר, כגון יעילותם של מנגנוני גביית המס.