אתגר ההגירה של משפט העבודה The Immigration Challenge of Labor Law

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות התחוללה טרנספורמציה משמעותית במשפט העבודה בישראל ובתפיסת תפקידו בנוגע למהגרות ולמהגרי עבודה המועסקים במסגרת תוכניות של הגירת עבודה זמנית. לאחר מספר שנים שהתאפיינו בהכרה מתרחבת בזכויות מסוימות הנתונות למהגרות ולמהגרי עבודה, החלה מתפתחת מגמה נגדית של כרסום משמעותי בהן. טרנספורמציה זו מתבטאת, בין היתר, בהעמקת כבילתם של מהגרות ומהגרי עבודה למעסיקיהם, בהחרגתם מנדבכים בחקיקת המגן ובהצרת גישתם למנגנוני אכיפה של זכויות עבודה. במאמר מוצע להבין תמורות אלו כביטוי להפנמתם של ההגיונות המארגנים ומערכת ההנחות של דיני ההגירה לתוך דיני העבודה, שתוצאתה היא דעיכת המתח האינהרנטי בין שתי מערכות נורמטיביות אלה. בתפיסה המסורתית באשר לתכליתם, דיני העבודה נועדו להעצים עובדות ועובדים כצד החלש במערכת יחסי העבודה, לבצע חלוקה מחדש של כסף, כוח ומשאבים אחרים ממעסיקים לעובדים ולהגן על גרעין של זכויות מינימליות מכוחות השוק. מנגד, על פי מערכת ההנחות, המפורשת והמשתמעת, של דיני ההגירה – בפרט דיני הגירת עבודה, שבהם המאמר מתמקד – דינים אלו נועדו לשרת את רווחתם של אזרחים, והם מבוססים על מידה אינהרנטית של אינסטרומנטליזם כלפי מהגרים; תכליתם היא למנוע חלוקה מחדש ל"זרים" (באמצעות דחיית כניסתם כליל או באמצעות התרת כניסתם בתנאים המבוססים על היררכיה פנימית ועל הרחקה מיתרונותיה הסמליים והחומריים של חברות פוליטית), והגיונם מאפשר להתנות בפועל על זכויות אוניברסליות באמצעות הסכמה. למערכת הנחות זו היסטוריה מעצבת הכוללת מטען גזעי, אתני, מגדרי ומעמדי שסימן בעוצמה גבולות של חברות פוליטית, ושמוסיף להגדיר את יישומם של דיני ההגירה בהווה. טיעונו העיקרי של המאמר הוא כי מערכת הנחות זו הופנמה באופן חלקי לתוך דיני העבודה, תוך שחיקת מחויבויותיו המסורתיות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי. המאמר מורכב משני חלקים עיקריים. בחלקו הראשון המאמר משרטט בכלליות את המתח שבין דיני העבודה לדיני ההגירה לאורך שלושה צירים עיקריים, המייצגים את ה"מי", את ה"מה" ואת ה"איך" של שתי מערכות נורמטיביות אלו. הצירים מתארים, בהתאמה, מתח בתפיסת מוטבים; מתח בשאלת תכליתם החברתית-כלכלית של הדינים ומתח הנוגע לעמדה כלפי מסחור. חלקו השני של המאמר מציע חקר מקרה מעמיק של ענף הסיעוד הביתי – הענף הגדול ביותר שבמסגרתו מועסקים מהגרות ומהגרי עבודה בישראל – שבאמצעותו מודגם הטיעון הכללי. בחינת התמורות שחלו באסדרת ענף הסיעוד הביתי על פני שני עשורים מלמדת על תנועה שהתרחשה לאורך תקופה זו בין הגיונות דיני עבודה להגיונות דיני הגירה באסדרת הענף, הנוטה כיום במובהק לכיוון הגיונות דיני הגירה. ניתוח השינויים שחלו ביחס למגבלות על כוח השוק של עובדות סיעוד מהגרות וביחס לתחולתה של חקיקת המגן על עבודתן ולאכיפתה חושף תהליך שבמסגרתו הגיונות והנחות שמקורם בדיני ההגירה הופנמו בעוצמה לתוך דיני העבודה, תוך דלדול מעמדם של דיני העבודה כמסגרת נורמטיבית מחייבת לעבודת הסיעוד הביתי.