הגישה ההסתברותית לפרשנות A Probabilistic Approach to Interpretation

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה בא להציג ולהעמיד בראש הסולם גישה הסתברותית לפרשנותם של דברי חקיקה והוראות חוקה. במוקדו יעמוד טקסט משפטי אשר נכתב על-ידי מחוקק, או מחוקק-על, מכונן החוקה; והשאלה שעולה לדיון תהא זאת: "מה על בית המשפט לעשות כאשר הטקסט אינו מדבר בעד עצמו – דהיינו: כאשר מדובר בטקסט שאינו חד-משמעי ושניתן לפרשו בשני אופנים או יותר?". להשקפתי, לשאלה זו אין להשיב אלא באופן הבא: (1) על בית המשפט למנות ולהגדיר את כל הפירושים האפשריים של הטקסט החוקי או החוקתי, קרי: את כל המסרים האפשריים אשר עולים מהטקסט. (2) אחר-כך, על בית המשפט לענות על השאלה הבאה ביחס לכל אחד מהפירושים האפשריים: מהי ההסתברות שהמחוקק (או מחוקק-העל) ביקש להעביר מֶסֶר זה דווקא בבוחרו במילים ובמשפטים בהן בחר לעשות שימוש? (3) לבסוף, על בית המשפט להעדיף את פירוש החוק או החוקה שהסתברותו עולה על הסתברויותיהם של הפירושים האחרים. כפי שנהוג בעולמן של עובדות, פירוש ההוראה החוקית (או החוקתית) בעל ההסתברות הגבוהה ביותר הוא הנכון.