מכרזים ציבוריים לאחר חוק חובת המכרזים, התשנ״ב־1992

תקציר

במשך כשלושים שנה התגלגלו להם במשרדי הממשלה תזכירים והצעות חוק להסדרה חוקית של נושא המכרזים הממשלתיים, ולחיוב כל הגופים השלטוניים בעריכת מכרזים לביצוע עסקות ולרכישת שירותים. מטעמים רבים ושונים ־ לא כולם ענייניים - נחקק חוק חובת המכרזים, התשנ״ב־1992, רק לאחרונה, בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת. מתכונתו של חוק זה שונה מכל ההצעות שקדמו לו, וניתן, למצער, להגדירו כמוזר: חוק ״רזה״ ולצדו גודש של תקנות, בשתי מהדורות נפרדות: האחת למכרזי הממשלה בדרך כלל, האחרת למכרזים של מערכת הביטחון. מאז נחקק חוק חובת המכרזים תוקנו הוא ותקנותיו פעמים אחדות. החוק גם הצליח לעורר ביקורת - ואפילו עוינות - מצד גורמים ממשלתיים וציבוריים. אישי ציבור אינם מחמיצים כל הזדמנות להסביר עד כמה מכביד חוק חובת המכרזים על הפעילות השוטפת של משרדיהם והגופים הכפופים להם. מובן שלא ניגרר לוויכוח מעץ זה, וכל שנעשה כאן יהיה להבהיר את החוק החדש והחשוב הזה, להציבו במקום הראוי לו במרקם המשפט הישראלי ולהאירו מהיבטים שונים.