הררי פלסטיק וגזי חממה ‒ אתגר הטיפול בפסולת ללא הטמנה וללא פליטה Mountains of Plastic and Greenhouse Gases: The Challenge of Lessening Landfilling Without Emissions

תקציר

תקציר בעברית:הדיון הציבורי על השימוש בפלסטיק בארץ ובעולם מתמקד בשנים האחרונות בהשפעתו השלילית של הפלסטיק עקב זליגתו לסביבה והצטברותו במערכות האקולוגיות השונות. למרות זאת, בישראל רובה המכריע של פסולת הפלסטיק אינו זולג לסביבה, אלא נאצר, נאסף, מפונה, ומטופל באופן מוסדר, והאתגרים הסביבתיים הקשורים לפלח זה נידונים פחות. הבנת מכלול בעיות פסולת הפלסטיק חשובה ביותר, מאחר שהפתרונות המוצעים לפלסטיק שזולג ומתפזר לסביבה אינם פותרים את האתגרים הקשורים לרוב פסולת הפלסטיק שנאצרת ומטופלת בפתרונות קצה מוסדרים. כיום הטמנה היא טיפול הקצה הדומיננטי בישראל לפסולת, אך נלווים לה חסרונות משמעותיים המחייבים מעבר לשיטות חלופיות סביבתיות יותר, כגון שרפת פסולת להשבת אנרגיה. מצד שני, שרפת פסולת הפלסטיק שמקורה בפחמימנים מאובנים ושמהווה רכיב משמעותי מסך הפסולת, תוביל לפליטה של גזי חממה ולהצטברותם באטמוספרה, ומכאן שהיא מנוגדת למאמץ ולמדיניות העולמיים. כדי להתמודד עם האתגר של הקטנת נפח ההטמנה על-ידי מעבר לשיטות חלופיות לטיפול קצה בפסולת ללא פליטת גזי חממה, יש צורך במחקר ופיתוח להבשלת מספר טכנולוגיות ופתרונות פוטנציאליים שייתנו מענה לאתגר. הפתרונות כוללים פלסטיק המבוסס על חומר גלם מתחדש, לכידת פחמן בארובות מתקן השרפה להשבת האנרגיה, ואף קידום תהליך גזיפיקציה שייעודו השבה והפקת חומר גלם לפלסטיק מהפסולת. מאמר זה מסב את תשומת הלב הציבורית לאתגר המרכזי של פסולת הפלסטיק שנאספת, נאצרת ומטופלת בפתרונות קצה, ומפרט את הפתרונות הדורשים מחקר ופיתוח לצורך הבשלתם ויישומם.