ענף החקלאות כאתר של סחר בבני אדם למטרות עבדות ועבודת כפייה: בין גיוס מהגרים לזכויות עובדים Agriculture as a Site of Trafficking in Persons, Modern Slavery and Forced Labor: Between Migrant Recruitment and Worker Rights

תקציר

תקציר בעברית:בענף החקלאות בישראל גובש ומומש ההסכם הדו-צדדי הראשון בין מדינת היעד (ישראל) לבין מדינת מוצא מרכזית (תאילנד) של מהגרי עבודה. ההסכם הוביל להקמת מוסד בין-מדינתי (Thailand Israel Corporation) שהצליח להתגבר על דפוסי פעולה אי-חוקיים ומושרשים של גביית דמי תיווך גבוהים שיצרו שעבוד חוב ופגיעות מבנית של מהגרי עבודה. המאמץ לכינונו של ההסכם והצלחתו התקדימית הושפעו מהשאיפה להיאבק בסחר בבני אדם בשדה ההגירה הישראלי. אולם במאמר זה אנו מצביעים על כך שהמסגרת המושגית והמוסדית של סחר בבני אדם עצרה בדמי התיווך. לאחר שלב הגיוס וההשמה, הצלחתו המתועדת של ההסכם לא חלחלה אל נוהגי ההעסקה בענף החקלאות עצמו. על מנת להסביר פער זה, המאמר מנתח את אסדרת הגירת העבודה לענף החקלאות בישראל תוך התמקדות בהתפתחויות ברמת המזו (meso) שהובילו למיסוד המובחן של הגיוס והתיווך לעבודה מזה, וההעסקה מזה. בחינת התהליכים על פני שלושה עשורים (1990–2020) מאפשרת לעמוד על תהליכי המיסוד המובחנים, להצביע על הפערים ביניהם ולהראות כיצד השתלבה והתעצבה במסגרתם הגישה המקומית למאבק בסחר בבני אדם. במאמר אנו מראים עוד כי התפתחות דפוסי המיסוד המובחנים השפיעה על שילובם של מהגרי עבודה בענף החקלאות במישור הגיוס והתיווך ובמישור ההעסקה באופן שונה. אסדרה תקדימית של הגיוס והתיווך חייבה תיאום ושיתוף פעולה בינלאומי על מנת להתמודד עם גורמי מזו חוצי גבולות, בעוד שההעסקה בענף החקלאות נחשבה כעניין פנימי הקשור יותר להגיון האסדרה הנאו-ליברלי של ענף החקלאות מאשר למשטר ההגירה. כמו כן, אופיו הפריפריאלי של ענף החקלאות תרם לפיתוח ושימור מערכת אקולוגית עצמאית בתחום ההעסקה, אשר שימרה את המבנים הפנימיים של דפוסי ההעסקה בענף, על פגמיהם. נוסף על כך, מוסדות המדינה התגייסו לפעולה אפקטיבית במישור הגיוס והתיווך, בעודם מזניחים את המישור האחר ומתעלמים מן הרלוונטיות האפשרית של המסגרת המושגית של סחר בבני אדם למאבק גם בהפרות משמעותיות של זכויות מהגרי עבודה בעת העסקתם. גישתה של המדינה למאבק בסחר בבני אדם תרמה בפועל לקיטוע האסדרה של רצף ההגירה ולהותרת זכויות העובדים המהגרים מחוץ למרחב ההתעניינות של האסדרה המדינתית של הגירת העבודה, בשוק עבודה רווי בהפליה, פגיעות והפרת זכויות מבנית. הגיונות הפעולה השונים של המדינה תמכו בהיווצרות דפוסי המיסוד המובחנים. בשעה שהאסדרה המוצלחת של הגיוס והתיווך חייבה מעורבות אקטיבית ואינטנסיבית של המדינה כדי לארגן מחדש את רמת המזו והובילה להידוק הפיקוח על הגירה לישראל, המדיניות שמתווה את האסדרה הכלכלית של ענף החקלאות הכתיבה התערבות מועטה בנוהגי ההעסקה בתוך המדינה ובידוד רמת המזו מאסדרה שהייתה עשויה לשנות את דפוסי ההעסקה הנוהגים. אל מול מיסוד תקדימי של תהליך הגירה ומערך אסדרה שראשיתו במדינת המוצא, הצהרותיה של הממשלה על חשיבותו של המאבק בצורות השונות של סחר בבני אדם לא השפיעו על תהליך המיסוד של העסקת מהגרי עבודה בחקלאות, ועל המציאות השגורה של הפרת זכויות עובדים וניצולם.