אידיאל חשיפת האמת ועקרון ההגנה מפני הרשעת שווא -אנטומיה של יחסים מסובכים

תקציר

תקציר בעברית:התבוננות שטחית למדי בדיני הראיות והפרוצדורה הפלילית מספקת בכדי להגיע למסקנה ששני אידיאלים מרכזיים משמשים בערבוביה בהליך הפלילי. האחד —חשיפת האמת העובדתית (להלן "אידיאל האמת"), והשני — הגנה על חפים. מפני הרשעה שגויה (להלן:"עקרון ההגנה"( לאמת היקרה להליך משפטי, ככזה, חשיבות סגולית מיוחדת בהליך פלילי שכן ״בדיני נפשות״ עסקינן. הגנה על חפים מפני הרשעה שגויה אף היא מאשיות משפטנו וכבר מצאנו כי ״מוטב כי עשרה עבריינים יזוכו, ולא יורשע ולו חף מפשע אחד". וכן כי אין הרשעה בדין אלא אם הוסרו כל הספקות הסבירים. ״מידה זו מהווה את אבן היסוד של המשפט הפלילי ודרכי הפעלתו. היא משקפת את תפיסות. היסוד החוקתיות והחברתיות של המשפט הישראלי" האם לפנינו אידיאלים נפרדים ומקבילים שאין זה נוגע בזה ? אולי מי מהם נובע מן האחר או שמא שניהם נובעים מאידיאל יסודי יותר? ואולי נמצא דווקא, לדאבון הלב, כי העם סותרים ולאו בני־מימוש יחדיו. מטרת חיבור קצר זה היא להציג בקליפת־אגוז מקצת מן האנטומיה של היחסים המסובכים שבין שני אידיאלים אלה. זאת הן ברמה התיאורטית־מושגית והן במישור אופן פעולתם בשיח המשפטי.