גבולות התמודדות עם "שפת האב" The Boundary of Confronting the ‘Father’s Tongue’

תקציר

תקציר בעברית:"משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" כבר במשנה החמישית במסכת אבות מתברר כי לחשד שבוודאי התעורר אצל כל קורא ביקורתי בדבר אופיו הפטריארכלי של הטקסט יש בסיס מוצק. גם אם האמרות בתחילת המסכת יכולות, בקושי רב, להיחשב לאוניברסליות ולמכוונות גם לנשים, אמרותיו של ר' יוסי בן יוחנן ברורות יותר מבחינת קהל היעד שלהן. העצה הידועה "אל תרבה שיחה עם האישה" (א,ה) אינה יכולה להיאמר אלא לגברים. גם בהמשך מצויות אמרות שאופיין הגברי הבלבדי אינו נתון כלל בספק, כגון "מרבה נשים מרבה כשפים" (ב,ז). אין ספק כי אמרות אלה ואחרות משליכות על המכלול, ו"צובעות" את הטקסט כולו בצבע פטריארכלי אחיד, שאינו מפנה כל מקום לנשים, לא כנמענות, לא כמושאי התייחסות, וודאי שלא כדוברות, שהרי לא בכדי מכונה המסכת כולה פרקי אבות. בכך נראה כי מסכת זו אכן מהוו אב-טיפוס של טקסט פטריארכלי, ש"נכתב לגברים ובידי גברים", תוך שימוש בשפה פטריארכלית.