על פרוצדורה, תכלית ושיקול דעת שיפוטי בדיני נזיקין: בחינת ההסדרים למינוי וחקירת מומחים רפואיים בתביעות נזקי גוף

תקציר

<p dir-"rtl">מאמר זה בוחן את האופן שבו שופטים מפעילים שיקול דעת על מנת לתת מענה לדילמות אפיסטמיות אמפיריות (בפרט הצורך לבקר את עדותם של מומחים רפואיים ולהכריע לעיתים -בין עדויות סותרות) והאופן שבו ההסדרים פרוצדוראליים השונים לענין עדות מומחים שקיימים בדיני הנזיקין הישראליים משפיעים על הפעלת שיקול הדעת השיפוטי. בהקשר זה המאמר בוחן באופן ביקורתי התפיסה הקלאסית של השיטה האדברסרית לפיה ריבוי הדעות המובא בפני בית המשפט והיכולת להעמידן למבחן דליברטיבי באמצעות ההליך הדיוני בבית המשפט משרת את ערך גילוי האמת. המאמר בוחן תזה אלטרנטיבית לפיה ההכרעה השיפוטית מבוססת על שימוש בכללי אצבע (heuristics ) שמחליפים את הבחינה המעמיקה של הראיות ומהווים תוצר של המגבלות והלחצים הפרגמטיים שחיי המעשה מציבים מול בתי המשפט. השאלה השנייה שהמאמר עוסק בה נוגעת לזיקה בין המשטר הפרוצדוראלי ליכולת של דיני הנזיקין להגשים את התכליות המיוחסות להן. על מנת לתת מענה לשאלות אלו המאמר בוחן באופן אמפירי את שני המשטרים הנוהגים במשפט הישראלי ביחס לעדות מומחים רפואיים לצורך קביעת הנזק בתביעות נזקי גוף. המחקר האמפירי מבוסס על ניתוח של מדגם מייצג של 446 פסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט שלום בין השנים 2008 ל 2011 בתביעות נזקי גוף, תוך הבחנה בין תביעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לתביעות הנסמכות על פקודת הנזיקין. בנוסף כלל המחקר ראיונות עומק מקיפים עם מגוון רחב של גורמים רלוונטיים. במסגרת הניתוח האמפירי נבחנה היעילות היחסית של שני ההסדרים והתרומה האפיסטמית שלהם. ממצאי המחקר תומכים לדעתנו בהנהגת רפורמה בהסדרים לעניין מינוי מומחים רפואיים לקביעת הנזק בתביעות נזקי גוף, אשר תחיל את ההסדר שנהוג בפלת"ד (בסעיף 6א') גם בתביעות נזיקיות אחרות. המאמר בחן גם את הרפורמה, המצומצמת יותר שהוצעה לאחרונה על ידי משרד המשפטים המציעה שינויים בהסדר הקבוע פלת"ד. לדעתנו ראוי לשקול לצרף להצעתנו אלמנטים מהרפורמה המוצעת שיכולים לשפר את הפיקוח על המומחים המעידים בבית המשפט.</p>