על מגבלותיהן של הזכויות החיוביות במשפט הישראלי

תקציר

תקציר בעברית:במאמר שסימפוזיון זה מוקדש לו מנסח פרופ' מאוטנר את אחד מכתבי התמיכה הסדורים והמקיפים ביותר באשר לצורך ברפורמה רדיקלית של המשפט הישראלי שבמסגרתה תוענק הגנה רחבה לזכויות חיוביות, אשר יקדמו ליברליזם של שגשוג או ליברליזם פרפקציוניסטי. את חשיבותו של מהלך זה הוא מנמק בכך שהדבר מהווה גילום אותנטי ומלא יותר של עקרונות ליברליים קלסיים, ועל-כן הוא מתבקש באופן תיאורטי. אולם יותר מכך, מסביר מאוטנר, צעד כזה הכרחי לשרידותו של המפעל הציוני בישראל, באשר רק הוא מסוגל להוות משקל-נגד אפקטיבי לניכור המתמשך של קבוצות שונות בחברה הישראלית – ובראשן המזרחים – מן המדינה ומהפרויקט הליברלי. ניכור זה, טוען מאוטנר, מוביל לתמיכה פוחתת של חלקים גדולים יותר ויותר מן הציבור הישראלי בליברליזם ובדמוקרטיה, ולתמיכתם בצורות אנטי-ליברליות של הדת. חזרה זו אל הדת מהווה סכנה ממשית לקיומו העתידי של הפרויקט הליברלי-הציוני בישראל, וניתן למתן אותה על-ידי אימוץ של אתוס משפטי שונה מזה שקוּדם במשך עשרות השנים האחרונות על-ידי דור המייסדים הליברלי בישראל. אתוס חדש זה יעדיף את קידומן של זכויות חיוביות על אלה השליליות; את הפוליטיקה על המשפט; את רשויות המִנהל, המדינה והשלטון המקומי על בתי-המשפט; ואת המשפט הקונטיננטלי על זה האמריקני כמקור השראה וכמודל לחיקוי למשפט הישראלי. במאמר תגובה זה אני סוקר ומנתח באופן ביקורתי את העמדה שמציג פרופ' מאוטנר. בצד הבעת תמיכתי בצורך לחזק ולעבות את הזכויות החברתיות בישראל, שהן בליבו של הפתרון שמאוטנר מציע, ברצוני גם להזהיר מפני אופטימיות-יתר בנוגע ליכולתן של זכויות אלה לקדם את השוויון המיוחל ואת השגשוג האנושי המלא שמאוטנר שואף לו ולהגביר באופן משמעותי את התמיכה הציבורית בפרויקט הליברלי בישראל. לפיכך, אף-על-פי שאני תומך בעמדתו של מאוטנר שלפיה לזכויות החברתיות ולחזון של הליברליזם המקסימליסטי התומך בהן יש פוטנציאל ממשי לשפר את מצבן של קבוצות חברתיות מוחלשות, כגון מזרחים, ערבים ועניים, התבוננות על ההיסטוריה והתיאוריה של הזכויות החברתיות בישראל מעלה כי יש להיזהר מפני הסתמכות-יתר על זכויות אלה לבדן.