על הספקטרום ומעבר לו: ייצוג אנשים אוטיסטים - שונות, יכולות, זכויות ומה שביניהן

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מתאר את מסעו של רונן גיל, אוטיסט אשר אובחן לראשונה בגיל 36 ,להשגת זכויותיו מרשויות השלטון, לקידום שוויון של אנשים עם מוגבלויות, ולהכרה חברתית בשונות. דרך תיאור הדרך בה עבר רונן, שבחר להפוך את מסעו הפרטי לציבורי, מציג המאמר את התהוותן של הקהילות האוטיסטיות בארץ ובעולם ואת האידיאולוגיה העומדת מאחוריהן. קהילות אלו מייצגות ומיישמות, בדרכן, את המודל החברתי של המוגבלויות, לפיו המוגבלות הינה בעיה הנובעת מפער בין מאפייני האדם ובין מאפייני סביבתו, ולאו דווקא ממצב רפואי ואישי, ואת לימודי המוגבלות )Studies Disability .) לגישת הקהילה, הגדרת האוטיסט כבעל לקות חמורה במיומנויות חברתיות, תקשורתיות והתנהגותיות, משקפת נקודת מבט חיצונית וצרה, שאינה לוקחת בחשבון את החוויה, היכולות והמניעים האוטיסטיים, והיא שואפת להכרה בשונות, ולזניחת הרצון לרפאה. המאמר מתאר את מערכת היחסים יוצאת הדופן שנוצרה בין רונן לבין הקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אליה פנה רונן במאבקו להשגת זכויותיו — מערכת יחסים אשר חרגה מגבולות היחסים הקלאסיים שבין עורכת דין ולקוח, והפכה למסע של למידה משותפת, רצופת דילמות וקונפליקטים. דרך ההתמודדות עם הקשיים העומדים בפני אנשים אוטיסטים, )בעיקר אלה בעלי רמת תפקוד הנחשבת כגבוהה(, בבואם למצות את זכויותיהם החוקיות מול רשויות השלטון, נוצרו בין הקליניקה לבין רונן ברית ושותפות, המשקפות את הנסיון להתגבר על יחסי הכוחות החברתיים המובנים ולהעצים אנשים עם מוגבלויות.