אבני נגף בדין התאגידי: אחריות נושאי משרה - בין חוק החברות לחוק חדלות פירעון

תקציר

תקציר בעברית:חוק חדלות פירעון שנחקק זה לא מכבר קובע סעיף אחריות למנכ"ל ולדירקטורים של חברה שנמצאת בחדלות פירעון. החוק מטיל עליהם אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושים אם לא פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה. אחריות חדשה זו מתווספת לחובות נושאי המשרה מכוח חוק החברות. מציעיי החוק קיוו כי אחריות זו תרתיע את נושאי המשרה ממלדחות דחיית יתר את הטיפול בזכויות הקולקטיביות של הנושים בעת חדלות פירעון של החברה. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון נטען כי האחריות החדשה היא לא יותר מאשר קונקרטיזציה של חובת הזהירות המוכרת בדיני החברות. רשימה זו מתעמתת עם טענה זו ומראה כי החובה לצמצם את היקף חדלות הפירעון היא חובה עצמאית ונבדלת מחובת הזהירות שבחוק החברות. הרשימה מבהירה כי התכליות השונות שבחוק החברות ובחוק חדלות פירעון והנמענים השונים של החובות מבססים עילות אחריות שונות. העילות השונות יוצרות לנושאי המשרה סביבת קבלת החלטות מורכבת ולא אחידה. דבר זה מאיים על קבלת ההחלטות העניינית של נושאי המשרה ועלול להובילם לקבלת החלטות מתגוננת יתר על המידה. נושאי המשרה צפויים להסתמך על ההגנות שקובע הסעיף החדש מפני אחריותם האישית, ובראשן ההגנה השמורה להחלטה לפתוח בהליך רשמי של חדלות פירעון לחברה. החשש הוא כי דירקטוריונים רבים ייטו יתר על המידה ומוקדם מן הנדרש אל עבר אפשרות זו, במקום לשקול החלטות ענייניות משיאות ערך לחברה. רשימה זו קוראת לביטול האחריות החדשה שבחוק חדלות פרעון וממליצה לדבוק בבחינת תפקודם של נושאי המשרה לפי אמות המידה המוכרות של חוק החברות - חובת הזהירות וחובת האמונים. לצד זאת, הרשימה ממליצה לעודד נושאי משרה להתמודדות קולקטיבית עם קשיים כספיים של חברה באמצעות התמריץ של הותרת נושאי המשרה בתפקידיהם גם לאחר שהחברה נכנסה להליך רשמי של הבראה בבית המשפט.