על גבולות ההגנה תרבותית ושאלת הקנטור
מאת Doron Menashe
תקציר
תקציר בעברית:עליית יהודי אתיופיה ארצה הביאה לערעור עמוק של מעמדו המסורתי של הגבר במשפחה האתיופית. לעומת הגבר, שהפך לעיתים קרובות ממפרנס יחיד למובטל חסר כל, האישה האתיופית, אינה בוחלת בשום סוג של פרנסה, משתלבת מהר, לומדת השפה ויוצאת לעבוד. הקונפליקט שנוצר כתוצאה מערעור זה, ורצונם של הגברים לשמר את מעמדם המסורתי, הוא ככל הנראה הסיבה לעלייה דרמטית במספר הנשים שנרצחות ע"י בני זוגם בקרב העדה האתיופית – תופעה שלא הייתה קיימת במימדים אלו בארץ מוצאם. עיון בפסיקה בהקשר אלימות בין בני זוג בעדה זו מלמד, כי לא ניתן משקל מיוחד לרעיון של הגנהתרבותית. כך בפסיקה אמנם ישנה, בע"פ 6580/96 מיסגנאו צ'קולה נ' מד"י ביקש הסנגור לשקף היבטי תרבות גרעיניים בעדה האתיופית באמצעות העדת עד מומחה לעדה האתיופית, וכל זאת כדי לבסס טענת קנטור – קנטור שבא לידי ביטוי באמירות מביישות, שהטיחה האישה המנוחה כלפי המערער טרם הקטילה שהתייחסו לקשר שהיה לה כנטען עם גבר אחר. הניסיון להסתייע בהגנה התרבותית נדחה באופן נחרץ על ידי בית המשפט. רשימה זאת תבקש לבדוק מהו הטעם לרתיעה מפני הכרה זאת. טעם אפשרי אחד שעשוי להיטען להצדקת הרתיעה מפני הכרה בהגנה תרבותית בהקשר זה הוא שבמונחים של חשיבה פמיניסטית סטנדרטית הגברים האתיופים ממוקמים בצד המדכא ולא בצד המדוכא. הטרגדיה שלהם נחשבת לחלק מהעונש שלהם. הם נשאו נאמנה בעול דיכוי האישה, כעת ישאו במחיר שחרורה. טעם זה נראה לי כבעייתי למדי. לא קשה להבין כי הראיה הדיכוטומית הזו פשטנית מידי ונגועה בשטחיות וקוצר ראייה אינטלקטואלי ומוסרי. הרי ברור כי התנאים ההיסטוריים (החברתיים, התרבותיים הכלכליים) ששעבדו ועדיין משעבדים נשים לשמש כשפחות הם גם ששעבדו ועדיין משעבדים גברים לשמש כאדונים
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.