על הדילמה שבין תוצאה להנמקה וריבוע המעגל: על תביעתו הישירה-הנגזרת של היילוד בגין הולדה בעוולה (Moving from 'Wrongful Life' to 'Wrongful Birth': Practical Difficulties and a Proposed Derivative Action of the Child)

תקציר

תקציר בעברית:סוגית ה"ההולדה בעוולה" – תביעה בה נתבע רופא בשל אי מניעת לידה של ילוד בעל מום - מעסיקה את בתי המשפט בישראל ובעולם מזה עשרות שנים. בישראל, עבר הדין, בשנים האחרונות, טלטלה בפרשת המר. בעוד שעד פסק דין זה, יכול היה הילוד להגיש תביעה בגין "חיים בעוולה", הרי שכיום, בוטלה עילה זו. עם זאת, ההורים עדיין יכולים להגיש תביעה בגין "הולדה בעוולה", כשתביעה זו עובתה והיא כוללת גם את הוצאות הטיפול והגידול של הילוד בעל המוגבלות ולרבות בזמן בו יהא בגיר. בכך הצטרפה ישראל למדינות רבות המכירות בעילת ההורים אך לא בעילת הילוד, תוך הנחה שהסכומים שההורים מקבלים לכיסוי הוצאות הילוד, ישמשו לטובתו של הילוד. באימוץ העילה המעובה סבר בית המשפט כי הוא נהנה מכל העולמות: אינטרס הילוד נשמר תוך פתרון הקשיים הדוקטרינריים. המאמר דן ומפרט את הקשיים הנובעים מ"ההעברה הטכנית" של העילה להורים. הקשיים כוללים את המקרה שבו ההורים נמנעים מהגשת תביעה וכן מקרים בהם הורים מגישים תביעות, זוכים בכספים, מבזבזים אותם לצרכיהם או אלה נתפסים על ידי נושיהם. המאמר מציע דרכים להתגבר על הקשיים. לפי ההצעה, ניתן להעניק לילוד מעמד עצמאי ביחס לכספים, הן כלפי הוריו, הן כלפי צדדים שלישיים (כגון נושים) וכן כלפי המזיק עצמו. מעמד זה נובע מהזיקה של הילוד לכספים שנועדו לקיומו. מעמד זה נובע מזכותו של הילוד למזונות ולדמי טיפול, במסגרת הדין האישי, מעמד שאינו סותר את ביטול עילת ה"חיים בעוולה", תוך הכרה ב"תביעה נגזרת" מכוח עילת ההורים כלפי המזיק. המאמר דן בהיקף העילה המוצעת ובראשי הנזק הנכללים בה, כמו גם בתוצאות הפרקטיות של הכרה בה. המאמר אף מראה שמעמד ישיר זה תואם כללים משפטיים מוכרים. בסופו של המאמר נבחנת ישימות התיזה לגבי "היריון בעוולה", העילה בה רופא נתבע בגין העובדה שנולד ילוד בריא, ואת השאלה האם גם אז מן הראוי להעניק לילוד מעמד עצמאי.