?אילו גורמים מעצבים את עמדות הציבור בישראל כלפי פטרנליזם ממשלתי What Shapes Israeli Public Attitudes Toward Government Paternalism?

תקציר

תקציר בעברית:פטרנליזם ממשלתי כולל מדיניות שמטרתה למנוע מאנשים להסב נזק לעצמם או לעודד התנהגויות שיקדמו את רווחתם האישית. דוגמאות כוללות מיסוי מוצרי טבק ומשקאות ממותקים, חובת חסכון לפנסיה, ואיסור על רחצה ללא מציל. מדיניות פטרנליסטית רווחת מאוד למרות שלא ברור עד כמה מתפקידה של המדינה לנהוג באזרחיה כהורה בילדיו. מחקר זה מתמקד בעמדות הציבור בנושא ועוסק בשאלה: אילו גורמים מעצבים את עמדות הציבור כלפי פטרנליזם ממשלתי? קונקרטית המחקר בוחן את הגורמים המעצבים את העמדות כלפי פטרנליזם קלאסי (כופה) וליברטריאני (בלתי-כופה) הידוע גם בשם "הינדים" (Nudges). המחקר מציע מודל תיאורטי המסביר עמדות כלפי שני סוגי הפטרנליזם כתלות באינטרקאציה בין רמת הכפייה של ההתערבות הפטרנליסטית ותחום המדיניות לו היא נוגעת. לפי המודל, התמיכה בפטרנליזם קלאסי עולה ככל שהמדיניות מקדמת צרכים בסיסיים (למשל בטיחות ובריאות) בהשוואה לצרכים מסדר גבוה יותר (למשל רווחה ומוסר), בעוד שההיפך מנובא לגבי פטרנליזם ליברטריאני. עוד המודל מציע כי אנשים יעדיפו פטרנליזם קלאסי על פני הליברטריאני ביחס לצרכים בסיסיים, ואילו יעדיפו פטרנליזם ליברטריאני כשמדובר בצרכים מסדר גבוה. השערות אלו נבחנות באמצעות ניסוי סקר שנערך בישראל, והממצאים משווים לתוצאות מניסוי דומה בארה"ב. הממצאים מספקים תמיכה אמפירית משמעותית למודל. בנוסף, בהשוואה להעדפות הציבור האמריקני, אני מוצאת שההשפעות הסיבתיות של גורמי המדיניות על עמדות דומות מאוד בישראל ובארה"ב, וזאת למרות הבדלים ניכרים ברמות התמיכה בפטרנליזם בין המדינות. המחקר תורם לספרות על פטרנליזם על ידי הצגת מסגרת תיאורטית חדשה, הנתמכת אמפירית, של המנגנונים הסיבתיים העומדים בבסיס עמדות הציבור כלפי שני סוגי הפטרנליזם. מעשית, הבנת הגורמים המעצבים את התמיכה הציבורית כלפי סוגים שונים של פטרנליזם תסייע לקובעי מדיניות לקדם בצורה טובה יותר מטרות חברתיות רצויות.