דיני הסוס? דיני האפסיים והדיסוננסים: ההצדקה למחקר והוראה של דיני בעלי חיים The Law of the Horse? The Law of Margins and Dissonances: Empowering Animal Law Discourse

תקציר

תקציר בעברית:בעולם ובישראל האדם פוגע בבעלי חיים ומנצלם באופן שיטתי, רחב ועמוק: מייצר אותם, כולא אותם, מטיל מומים בגופם, מענה וממית אותם. אפילו לאחר מותם, חלף עזיבתם למנוחת עולמים, האדם משחית את גופותיהם, פושט את פרוותם לבגדיו, את עורם לרהיטיו ואת נוצותיהם לשנתו הרכה, טוחן את בשרם למזונו ולמזונם של בעלי חיים שהוא מפיק הנאה מנוכחותם, ואת עצמותיהם לממתקי ג'לי. זאת ועוד עושה האדם כדי להפיק מזון, ידע, בידור, אבזור, הלבשה, ריהוט, תמרוקים, חומרי ניקיון ועוד. בנוסף, האדם פולש לשטחי מחיה של אוכלוסיות של בעלי חיים, כובש, משתלט, ומעצב אותם מחדש ולטובתו. בסביבה שתבע לעצמו, הוא פועל בשיטתיות להמתת בעלי חיים הנתפסים כאיום לבריאותו. כמות בעלי החיים שהאדם מענה וקוטל מדי שנה – בלתי נתפסת. גם אם נגדיר במצומצם "בעלי חיים", כבעלי חוליות למעט אדם, בתעשיית המזון בלבד מדובר במיליוני בעלי חיים בשנה בישראל. בעולם מדובר בעשרות מיליארד חיות יבשה וטריליון חיות ים. בעלי החיים הוסטו משרשרת המזון והפכו לבסיס פירמידת הניצול והפגיעה האנושיים, מנוצלים ונפגעים בידי כל מרכיבי האוכלוסיות האנושיות. הן בעלי החיים והן האדם נולדים לעולם נצלני, והניצול נכפה עליהם מינקותם, מי לתפקיד המנצל ומי לתפקיד המנוצל. ההשתחררות מהתפקיד כמעט בלתי אפשרית לבעלי החיים, שמעטים מהם חומקים מחורים קטנטנים במערכת דכאנית יעילה; וסבוכה ביותר לאדם, שכוחות מגוונים הכתיבו לו מינקותו הרגלי צריכה, רצונות והעדפות. להצלחה בשימור הנצלנות והפוגענות – אבות רבים, כשדות הכלכלה, החברה והתרבות. אולם לפגיעות הורה נוסף, המתיר אותן במפורש, מסדירן או למצער מתעלם מהן: השדה המשפטי. חלק ניכר מהאכזריות, האלימות וההמתה של בעלי חיים נעשה בחסות החוק והמשפט, דוגמת ניסויים בבעלי חיים; וחלק גדול אחר נעשה בהתעלמות מצד המשפט, דוגמת פרקטיקות חקלאיות מגוונות. לאור הניצול העצום, האכזריות המתועשת, האלימות השיטתית, הפוגענות המתמשכת והטבח המסיבי ביצורים חפים, מצד אחד; ולאור תרומתו של המשפט לכך, במעשים ובמחדלים, בדיבור ובשתיקה, מצד אחר – ניתן היה לצפות שהאקדמיה למשפט תניף בגאון את הדגל כנגד הפגיעה האנושית העצומה בבעלי החיים, ותיטול חלק משמעותי במאבק נגד הניצול. הרי האקדמיה למשפט מרבה לחקור וללמד תחומים וסוגיות הנוגעים להגנה על חלשים מפני חזקים, על נשלטים מפני שולטים, נפגעים מפני פוגעים, מנוצלים מפני נצלנים. היא יוצאת בשיטתיות נגד אלימות, מְגַנָּה ניצול, מאירה הטיות חברתיות סמויות, חושפת הפליה וממשיגה עוולות ופשעים. היא קוראת להגנה על החיים, החירות, השוויון, ומבקשת לקדם צדק, התחשבות, רגישות והגינות. אולם חרף האלימות והניצול העצומים מזה, והחסות המשפטית מזה – האקדמיה למשפט בעולם בכלל ובישראל בפרט אדישה כמעט לחלוטין לתחום. את חברי הסגל הבכיר בכל הפקולטות למשפטים בישראל, לדורותיהן, החוקרים ומלמדים את התחום, ניתן לספור על אצבע אחת. המאמר יציע הסברים אפשריים לדלות האמורה, ויטען שראוי שהאקדמיה למשפט בישראל תקדיש תשומת לב רחבה ושיטתית לדיני בעלי החיים, הן במחקר והן בהוראה. מאמרי אינו מצריך הגדרה מדויקת של "דיני בעלי חיים"; די בתפיסת אלו כדינים המשפיעים על חייהם של בעלי חיים.