20 שנה להלכת א.ש.י.ר : מגמות בפסיקת בית המשפט

תקציר

תקציר בעברית:פסק הדין ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ הינו פסק הדין המוביל לעניין היחס שבין דיני הקניין הרוחני ודיני עשיית עושר ולא במשפט. אולם, העמדות השונות של שופטי ההרכב בעניין תחולת ההלכה ודרישת ה"יסוד הנוסף", יצרו חוסר ודאות ועמימות. אלו מקשים על הערכאות הנמוכות לחלץ הלכה ברורה מפסק הדין. מאמר זה בוחן את האופן שבו נקלטה ויושמה הלכת א.ש.י.ר בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת הערכאות הנמוכות יותר. המחקר מבוסס על ניתוח כמותי ואיכותני של פסקי הדין המאזכרים את הלכת א.ש.י.ר תוך התייחסות לשנה שבה ניתן פסק הדין, הערכאה שבה נדון, והענף מענפי הקניין הרוחני שאליו התייחס פסק הדין. המחקר גם בוחן שאלות מהותיות נוספות כגון האם התקבלה אחת או יותר מעילות התביעה, האם ניתן לתובע סעד מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט או מכוח דיני הקניין הרוחני ומה הייתה גישת בתי המשפט לעניין תחולתה של הלכת א.ש.י.ר בפועל. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי סיכוייו של התובע לקבל סעד מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט גדולים לאין ערוך כאשר בית המשפט מאמץ גישה מרחיבה להלכת א.ש.י.ר. יחד עם זאת, הנתונים שנאספו מלמדים שבפועל בתי המשפט, בכל הערכאות, כמעט ולא נתנו סעדים מכוחה של הלכת א.ש.י.ר. מסקנות אלו עולות בקנה אחד עם טענתנו כי להלכת א.ש.י.ר כהלכה שאדניה נטועים בדיני עשיית עושר ולא במשפט, תיתכן הצדקה מתחום הצדק החלוקתי. אולם, על המחוקק לתת מענה לכשלים חלוקתיים באמצעות שינוי ועיצוב מחדש של מנגנוני הזכויות הלא-רשומות בדיני הקניין הרוחני, ולא בדרך של הישענות על פסק דין עמום דוגמת א.ש.י.ר.