חרדים לקהילה

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מאתגר את המדיניות המשמשת מדינות ליברליות בהתמודדות עם קהילות שאינן ליברליות. במרכזו של המאמר מודל מעשי, המשנה את מערך הכוחות הנוהג במשולש היחסים שבין המדינה, הקהילה והיחיד שינוי ניכר. מודל זה קורא לשינוי נקודת המבט בשאלת התערבותה של המדינה בפעילותן של קהילות, תוך העתקת מרכז הכובד מן המישור האתי ערכי - למישור המבני. המודל מבוסס על הנחה, שלפיה מדינה ליברלית מחויבת לאפשר לאזרחיה לחיות בחברה פלורליסטית, המכשירה מגוון של תפיסות טוב השונות במהותן. חובה פלורליסטית זו של המדינה מצריכה אותה להכשיר גם תפיסות טוב הנתפסות בעיני קבוצת הרוב ( או בעיני מנהיגיה) כשגויות לחלוטין. ואולם חובה זו אינה בלתי מוגבלת. המודל המעשי שאני מבקש לפתח במחקר - המוצע מציע שתי מגבלות על חובתה הפלורליסטית של המדינה הליברלית. המגבלה הראשונה תואמת את עקרון הנזק שהציג ג'ון סטיוארט מיל, ולפיו פעילותו של אדם )או קהילה( במרחב הליברלי צריכה להיות מוגבלת רק ככל שהוא גורם נזק לאחרים. במובן זה על המדינה למנוע את החצנתן של נורמות פנים קהילתיות אל המרחב החיצוני לקהילה. המגבלה השנייה, שהיא עיקרו - של המודל המוצע במחקר זה, מטילה חובה על קהילות המבקשות לקבל לגיטימציה לפעילותן לפתוח את שעריהן ולאפשר לחבריהן להשתייך בו זמנית לקהילות נוספות (ובכללן קהילות - הפועלות על פי מערכי נורמות שונים מהנהוגים בקהילה). מגבלה זו, המבוססת על השינויים המהותיים שחלו בתפקידה של הקהילה במהלך המאה האחרונה, קוראת לעדכון השיח על אודות משולש היחסים שבין המדינה, הקהילה והיחיד. חשיבותו של המודל המוצע אינה נעצרת בתרומתו התאורטית, אלא היא נעוצה אולי יותר מכול ביכולתו לשמש אמצעי מעשי בקביעת – – מדיניות עבור פעילות המדינה הליברלית בעת הנוכחית.