כשאהבה כואבת: על דילמת ההתחשבות בבקשתן של נשים החיות בצל האלימות להקל בענישת הפוגע

תקציר

תקציר בעברית:שלב העונש אינו רק שיאו של ההליך הפלילי, אלא ניתן לראות בו מזקק של ההליך הפלילי כולו: נזקה של נפגעת העבירה ניצב נגד נתוניו האישיים של הפוגע ואל מול אינטרסים ציבוריים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרס הפרטי שלה. האם מן הראוי לאפשר לנפגעת מעבירות אלימות לומר את דברה בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של בן זוגה הפוגע, גם אם תבקש להקל בעונשו? האם מן הראוי כי בית המשפט ייקח בחשבון את דעתה זו בין כלל שיקולי הענישה? המאמר פותח בהתוויית מסגרת תאורטית כללית, התומכת במתן קול לנפגעת העבירה בשלב גזר הדין, על יסוד של תאוריית הענישה; תאוריה המקנה חשיבות למסר המועבר באמצעות המשפט הפלילי, כמו גם לרגש שמעוררים הפגיעה והעונש בקהלי היעד. המאמר מתמקד בשאלת מקומה של נפגעת מעבירות אלימות כלפי בת זוג, ומהו המשקל שראוי לייחס לעמדתה במכלול שיקולי הענישה לנוכח ייחודן של עבירות אלו ולנוכח הרקע הפסיכו-סוציאלי המורכב המאפיין דינמיקה של מערכת יחסים אלימה. עולמן הפנימי של נשים החיות בצל האלימות ניחן במורכבות שגורמת במקרים רבים לנפגעת-הפרטית לחרוג ממודל "הנפגעת" הקלאסית ולבקש דווקא הקלה בעונשו של הפוגע; בקשה זו מנוגדת לעמדה המצופה לכאורה מאישה שמשתייכת לקטגוריית "קורבנות קולקטיביים" של נשים הסובלות מאלימות, עמדה הקוראת להחמרה בענישה בתור אקט המייצג הכרה בנזקן ובסבלן. המאמר מנתח את השאלות המוצגות מנקודת מבטן של תאוריות פמיניסטיות שונות ועומד על שאלות יסוד המעוצבות מן המתח שבין פטרנליזם והרצון לגונן על האישה, שלא אחת היא חשופה לסכנה של ממש ונתונה להשפעתו של הגבר, ובין ההכרה באוטונומיה ובבחירה החופשית שלה על חייה בתורת אמצעים להעצמתה ולהשבת השליטה שאבדה לה במערכת היחסים האלימה. המאמר מציע לזנוח את ההתבוננות הדיכוטומית על המתח בין אוטונומיה לפטרנליזם, משום שראייה מעין זו חוטאת להסבר על מציאות החיים המורכבת שמאפיינת חוויית חיים בצל האלימות. חלף זאת, יש בו קריאה לאמץ התבוננות רגישת-רזולוציה שתכיר בקשת של מצבים המשקפים את פעולתן של נשים החיות בצל האלימות מתוך אוטונומיה חלקית בעזרת פיתוח מודל רב-ממדי המכיר ברב-גוניות נשית. שימוש בתסקיר נפגעת כאמצעי להביא בפני בית המשפט את עמדה הנו כלי מעשי הנגזר ממודל זה ליישום על השאלה שבמוקד הרשימה. עריכת תסקיר נפגעת מעמיק ויסודי בידי גורם מטפל יביא להיכרות עם עולמה הפנימי של האישה, היכרות שעשויה לסייע בהבנת המניע העומד מאחורי בקשתה להקל בעונש. מניע זה משתנה מאישה לאישה לפי סיפורה האישי, ועשוי ללמד על מידת האוטונומיה שלה בכל מקרה ומקרה ועל המשקל שיש לייחס לבקשתה בשיקולי הענישה. הפתרון המוצע ממחיש את היתרונות שעשוי להפיק המשפט משילוב של כלי טיפול בתוך מערכת המשפט.