הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - לשון הרע על חיילי צה"ל), התשע"ג-2013: מיותרת, מזיקה ומחטיאה את המטרה Prohibition of Defamation (Amendment – Defamation of IDF Soldiers) Bill, 5773 – 2013: Superfluous, Harmful and Misses the Mark

תקציר

תקציר בעברית:חוק איסור לשון הרע הפך בשנים האחרונות לזירת התגוששות רווית אמוציות בה מתכתשים אינטרסים מגוונים – אישיים, פוליטיים, מוסריים, תרבותיים וגם כלכליים. השיח בנושא זה, בין בתי המשפט בין בית המחוקקים, בין המחוקקים לבין עצמם ובין כל אלו לציבור הרחב משקף קוטביות יוצאת דופן ורווית יצרים. העיתונות הכתובה והמשודרת, האקדמיה וגם "אנשים מהישוב", כותבי המכתבים למערכת העיתונים, בלוגרים וטוקבקיסטים עוסקים כולם בשאלה: מתי ועד כמה צריך להגן על כבודו ושמו הטוב של האדם מחד, ומהו המחיר שיש לשלם תמורת הגנה זו בוויתור על חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש המידע ואינטרסים נוספים אחרים, אשר חשיבותם מקובלת על הכול, מי יותר ומי פחות, מאידך. כך, ההצעות להטיל אחריות על בעלי אתרים ברשת המפרסמים תכנים פוגעניים, להקים קרן שתסייע במימוש זכות הציבור לדעת, למנוע שימוש לרעה בהליך השיפוטי, לחשוף שמות מפרסמים אנונימיים ברשת, להכיר בהגנת "אמת לשעתה" למפרסם לשון הרע, להגדיל את תקרת הפיצויים ללא הוכחת נזק להוסיף עילת תביעה ברשלנות, לחייב בקבלת תגובת הניזוק בטרם הפרסום, להרחיב חובת עדכון בנוגע לפרסומים קודמים, להטיל פיצוי עונשי על פרסום לשון הרע תוך ניצול מרות, עמדו כולן במרכזם של דיונים ציבוריים לוהטים הן בבית המחוקקים עצמו והן מחוצה לו. גם הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון- לשון הרע על חיילי צה"ל), הנמצאת כיום בשלבי הכנה לקריאה ראשונה, גררה, כצפוי, תגובות סוערות, ועוררה דיון מחודש בשאלת ערכי היסוד של החברה הישראלית וההיררכיה הראויה ביניהם. בהערת חקיקה זו ברצוננו לדון, על קצה המזלג, ברקע להצעת החוק, בהסדר המוצע בה ובביקורת עליה, כשמטרתנו הינה לעורר דיון מעמיק ורב היבטים ככל שניתן, כפי שנושא חשוב זה ראוי לו. מהלך הערת החקיקה יהיה כדלקמן: בחלק הראשון של הערת חקיקה זו נסקור את הדין הקיים ואת האופן בו פרשה הפסיקה את ההסדר החקיקתי בנדון – סקירה זו תבהיר את הרקע והמניעים שהולידו את הצעת החוק; בחלקה השני נסקור בקצרה את הרציונל של הצעת החוק וההסדר המוצע בה; בחלק השלישי נמנה את הבעיות הנובעות מההסדר המוצע בהצעת החוק; לבסוף וכהמשך ישיר לדיון בבעיות, נמליץ לזנוח את ההסדר הפשטני שאימצו יוזמי ההצעה ולהתמודד עם הקשיים – שהם תולדת המצב הקיים, ושביטוי להם ניתן למצוא בפסק דין הקונטרוברסלי בעניין ג'נין ג'נין – באמצעים אחרים.