(הגורמים המשפיעים על אחריות תאגידית בתעשייה הישראלית)

תקציר

תקציר בעברית:במחקר חלוצי וניסיוני על אחריות תאגידית (Corporate Social Responsibility – CSR) בתעשייה הישראלית, נבדק מודל לניבוי גורמים להתנהגות אחראית (או בלתי אחראית) של תאגידים. אחריות תאגידית נמדדה בשבעה תחומים: אחריות כלכלית, אחריות סביבתית, אחריות ביחסי עבודה וניהול משאבי אנוש, אחריות חברתית, אחריות למוצר, ממשל תאגידי ותוכניות התנדבותיות. מנבאים פוטנציאליים, אשר זוהו לפי הספרות המחקרית נערכו במודל רב-ממדי בעל שלושה רבדים: הרובד המוסדי השפעת האסדרה (רגולציה) והשפעת בעלי עניין; רובד ארגוני- עצמת המנהיגות בארגון, תרבות ארגונית עמדות והתנהגות מנהלים בארגון ביחס לאחריות תאגידית ומגוון מאפייני פרופיל ארגוני כגון תחרותיות בשוק, מוכוונות ליצוא, מיקום גיאוגרפי ועוד; רובד אישי- מחויבות עובדים לארגון, שביעות רצון של עובדים והתנהגות אזרחית ארגונית. בניתוח סטטיסטי (המוצג בדוח ראשוני) נמצא שלרובד המוסדי כושר ניבוי נמוך של אחריות תאגידית. לרגולטורים בחברות התעשייה שנחקרו (משרד הכלכלה ומשרד הגנת הסביבה) ישנן דרישות רגולטוריות וכוח אכיפה המופעל כלפי המפעלים והמכוון להשגת ציות. ואולם, נראה שהגורם המוסדי הזה אינו מצליח להשפיע באופן ממשי על אחריות תאגידית, המתבטאת ברובה, בהתנהגות שהיא מעבר לציות. בעלי העניין, אף הם, משפיעים רק מעט על ביצועי האחריות התאגידית, ככל הנראה מאחר שדרישותיהם מהתאגיד אינן נוגעות לאחריות תאגידית. למשתני הרובד הארגוני השפעה מעורבת על ביצועי האחריות התאגידית. בולטת בהשפעתה הרבה היא התרבות הארגונית - במיוחד דפוסי תרבות מכווני מטרה, חדשנות, תחרותיות וקהילתיות, שנמצאו כקשורים לאחריות תאגידית. לבסוף, לרובד האישי כושר ניבוי משמעותי. מחויבות ארגונית ושביעות רצון מהעבודה נמצאו בעלי מתאם גבוה עם ביצועי אחריות תאגידית. לממצאים של המחקר יש משמעות תיאורטית והשוואתית ביחס למדינות אחרות, אך גם משמעות מעשית ויישומית. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים ובהיקפים גדולים יותר כדי לבסס את מסקנות המחקר הראשוני מסוגו בישראל.