הגנה על תחרות פרמבצטית באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט Protecting Fair Pharmaceutical Competition With the Law of Unjust Enrichment

תקציר

תקציר בעברית:פסק הדין אוניפארם נגד סאנופי הינו מההלכות החשובות והיצירתיות ביותר שניתנו על ידי בית המשפט העליון הישראלי בשנים האחרונות. בפסק הדין הכיר בית המשפט באופן מפורש בפרדיגמה חדשה של תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט: תביעה לשם ההגנה על כללי התחרות. בחסות תביעה זו אפשר בית המשפט לחברת התרופות הגנרית אוניפארם לתבוע רווחים שהפיקה חברת התרופות האינובטיבית סאנופי מכך שהטעתה את רשם הפטנטים במסגרת הליך לבחינת פטנט ויצרה עקב כך חוסר וודאות לעניין הזכות להתחרות בשוק תרופת המרשם "פלויקס." לפסק הדין בעניין סאנופי השפעה מכרעת על עולם הפרמצבטיקה בפרט ובאופן כללי יותר על המתח ההיסטורי בין דיני הפטנטים (המבקשים להגביל תחרות שוקית לשם עידוד המצאה) לבין דיני התחרות (המבקשים לקדש תחרות שוקית למען הנגשת פירות ההמצאה לצרכנים). למעלה מכך, ליריעת השיקולים הרחבה שפרס בית המשפט ולהכרעות הדוקטרינריות שאימץ רלוונטיות ופוטנציאל להשפיע על התפתחות ענפים אחרים של דיני התחרות הישראלים. על אף חשיבותו, פסק הדין בעניין סאנופי הותיר שאלות רבות ללא מענה: מהם אותם כללי התחרות אשר הפרתם תצמיח חובת השבה? מהי הסיבתיות הנדרשת בין הפרת הכללים על ידי הנתבע לבין חסרון כיסו של התובע? מהו משטר האחריות הדרוש לביסוס תביעת ההשבה בגין הפרת כללי התחרות? כמה על הנתבע להשיב וכיצד לראוי לחלק את פירות הסעד בין תובעים פוטנציאלים שונים? שאלות אלו ואחרות הותיר בית המשפט "להתברר בעתיד, בשלביה הבאים של התפתחות דוקטרינה זו." מאמר זה מתחיל במלאכת הבירור וההתפתחות.