התרופות בגין פגיעות במשקיעים זרים: הדרך המפותלת שבין העדר סעד, סעד של פיצויים ו/או השבת המצב לקדמותו על רקע לקחים ממגזרי הגז והנפט

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מהווה אחד הפרסומים הראשונים בשפה העברית והוא דן בנושא התרופות שניתן לבקש במישור הבינלאומי בעקבות פגיעות במשקיעים זרים. חשיבות הנושא עבור מדינת ישראל לא מעוררת מחלוקת, בעיקר בעקבות גילויי הגז הטבעי והתוצאות המתקבלות מתחולתן של מסקנות ''וועדת ששינסקי''. בראש ובראשונה, המאמר מנתח את ההבדלים שבין השקעה ''לאומית'' לבין השקעה ''בינלאומית'' ובמהשך מציג את התוצאות המשפטיות הנובעות מהעובדה שהשקעה מקורה במדינה אחת וביצועה במדינה אחרת. בשלב שני, המאמר מסביר את הדרכים השונות שבהן המדינה שמארחת את ההשקעה עשויה לפגוע בזכויות המשקיע. על סמך עקרון מוכר של המשפט הבינלאומי כל מדינה מוסמכת לפגוע בזכויות של משקיעים זרים. כאשר מדובר במשקיע זר (קרי, אזרח של מדינה אחרת), והפגיעה היא מסוג הפקעה או הלאמה, המדינה הפוגעת חייבת לעמוד במספר תנאים שאותם מציב המשפט הבינלאומי, כגון חובת תשלום פיצוי לנפגעים. אף על פי שרוב המדינות מסכימות לקיומה של חובת הפיצוי, קיימת מחלוקת עתיקת יומין ביחס לגובה הפיצוי. כלומר, האם על הפיצוי לסמל את הערך המלא של הרכוש שנפגע מצעדיה של המדינה המארת? או האם די בפיצוי המגיע לכדי ''הערך בספרים'' של הציוד, הבינינים ויתר הרכוש של ההשקכה שנפגעה? האם על הפיצוי להיות ''סביר'', ''צודק'', ''נאות'', ''הולם'' …? או שמא על סכום הפיצויים להקבע באופן בלעדי על ידי חקיקת המדינה הפוגעת? המאמר מסביר את העמדות השונות. לצידו של נושא הפצויים, המאמר דן באפשרות שהמשקיע שנפגע יקבל סעד משפטי שונה מתשלום סכום כספי, כגון ביטולם של הצעדים שפגעו בהשקעה והשבת המצב לקדמותו. אכן, במקרים רבים - למשל בזיכיונות שהוענקו לזמן ארוך, כגון בתחום הפקת הגז הטבעי - ייתכן והמשקיע יעדיף להוסיף ולמצות את זכויותיו עד תום, ולא לקבל פיצוי כספי בהווה. בהקשר זה המאמר בוחן מהפריזמה של המשפט ההשוואתי את האפשרויות הקיימות במערכות משפט שונות, כגון המשפט הבינלאומי המנהגי וההסכמי, החוזים ה-''עבר לאומיים'' וסעיפי היציבות, ההגנה על הזכות לקנין פרטי שבאמנות הארופית והאמריקנית לזכויות האדם, וכן פסיקת המרכז הבינחאומי ליישוב סכסוכי השקעות. לאור ההתפתחויות מרחיקות הלכת מהחודשים האחרונים שנסובו סביב סוגיית אישור מתווה הגז, המאמר מרבה בהבאת דוגמאות מהמצב בישראל בהקשר הזה. המאמר הנו המשך של רשימה שפורסמה בשנת 2012 בכרך ח' של כתב העת מאזני משפט: "התפתחותה של סוגיית ההשקעות במשפט הבינלאומי וההגנה עליהן" בעמ' 355