הנזק הכלכלי של משבר האקלים

תקציר

תקציר בעברית:משבר האקלים ועליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית במחצית המאה האחרונה גורמים לאירועי מזג אוויר קיצוני תכופים יותר וחמורים יותר כמעט בכל מקום בעולם. עיקר הספרות האקדמית על אודות כלכלת שינוי האקלים עוסקת בשיטות של ִאפחוּת משבר האקלים והסתגלות אליו, יחד עם המלצות לכלי מדיניות כמו מס על פחמן או סבסוד מעבר לאנרגיות מתחדשות. כדי לתמוך בתהליכי קביעת מדיניות יש חשיבות גם לאמידת הנזקים הצפויים מאירועים אלה והשפעתם הכלכלית. הערכת הנזקים תאפשר למקבלי החלטות לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול ברמה המקומית, הלאומית והעולמית. מאמר סקירה זה בוחן מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים? כיצד ניתן לאמוד השפעה זו? ולבסוף, מהם כלי המדיניות האפשריים? המאמר מציג הערכות רבות שבוצעו בארה"ב ובאירופה, ועולה מהן כי ההשפעות העיקריות של המשבר הן על מערכת הבריאות, על התשתיות פיזיות ועל החקלאות. בישראל בוצעו מעט מחקרים העוסקים בערכים המוניטריים של משבר האקלים, והם התמקדו בחקלאות ובהשפעת עליית מפלס הים. במאמר זה אני ממליצה לבצע הערכה כלכלית של השפעות שינוי האקלים בישראל, למשל על ענפי התיירות, התשתיות הלאומיות ומערכת הבריאות. נוסף על כך, מלבד יישום פעולות הסתגלות ואפחות שינוי האקלים, יש ליישם בישראל כלי מדיניות — כמו מס פחמן, עידוד טכנולוגיות חסכניות ולא מזהמות, האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת ופתרונות מבוססי טבע למיתון השפעות האקלים כדי להפחית את מגמת שינוי.