?סעיף ההתיישבות ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, מה הקשר

תקציר

תקציר בעברית:חוק יסוד הלאום מורכב משני חלקים עיקריים: החלק הראשון, הכולל סעיף 1 לחוק, קובע את עקרונות החוק ומטרותיו — לעגן את זהותה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי בה הוא יממש את זכותו להגדרה עצמית; החלק השני, המורכב מיתר סעיפי החוק, הקובעים הסדרים חקיקתיים הנוגעים למדינה— כגון: שמה, דגלה, סמליה, המנונה, בירתה, שפתה הרשמית, קיבוץ גלויות, הקשר שלה לעם היהודי, ההתיישבות בתוכה, לוח רשמי, יום העצמאות ויום הזיכרון, ימי מנוחה ושבתון—שנועדו לתת ביטויים מעשיים, כך לשיטת יוזמי החוק, לזהותה של המדינה כמדינת לאום העם היהודי. כל אחד מהביטויים המעשיים לאופייה של המדינה כמדינת לאום העם היהודי טומן בחובו הטיה אתנו-תרבותית לטובת הרוב היהודי על פני המיעוט הערבי. המדובר בפרקטיקות מפלות, בתחומי החיים השונים, שלשיטת יוזמי החוק מתחייבות ומוצדקות מעצם הגדרתה של המדינה כמדינת לאום של העם היהודי. אחת השאלות הקשות שחוק יסוד הלאום מעורר היא: מהן ההטיות האתנו-תרבותיות (הפרקטיקות המפלות), לטובת הרוב היהודי על פני המיעוט הערבי, המותרות כתוצאה מהגדרתה של המדינה מדינת לאום העם היהודי? שאלה זו מניחה כי, קיימת הסכמה לגבי הגדרתה של המדינה כמדינת לאום העם היהודי, אך היא עוסקת במסקנות המעשיות המתחייבות מכך. רשימה זו מוקדשת לדיון בשאלה זו, ובשאלות משנה הנובעות ממנה, בכל הנוגע לסעיף7 לחוק יסוד הלאום (המכונה סעיף ההתיישבות), היוצר הטיה אתנו תרבותית בתחום ההתיישבות בתוך גבולות המדינה לטובת הרוב היהודי. ניתן להצביע על שתי מסקנות עיקריות העולות מהדיון: המסקנה הראשונה נוגעת לפרשנותו של סעיף ההתיישבות. המסקנה מהדיון היא, שההיסטוריה החקיקתית של הסעיף ולשונו מובילים לפרשנות, לפיה סעיף ההתיישבות אכן יוצר אפליה והטיה אתנו-תרבותית, ברוב תחומי החיים, לטובת הרוב היהודי על פני יתר המיעוטים אזרחי המדינה, ובראשם המיעוט הערבי. המסקנה השניה, נוגעת לקשר שבין ההטיה בתחום ההתיישבות הנובעת מסעיף ההתיישבות לבין הגדרתה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי. המסקנה מהדיון היא, שהקשר בין צורת ההתיישבות בתוך גבולות המדינה לבין הגדרה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי הנו רופף, אם בכלל. היעדר קשר זה מצביע על כך שאין מקומו של סעיף ההתיישבות במסגרת חוק יסוד הלאום, והוא בבחינת "מוטציה נורמטיבית", שהכנסתו אל תוך חוק היסוד עולה כדי שימוש לרעה בסמכותה של הרשות המכוננת.