מן המזרח הקדום ועד למשנה: הלכות הירושה של התנאים בהקשרן המשפטי והחברתי (עם תגובה לביקורת ספרים מאת ד"ר יאיר פורסטנברג)

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה עוסק בהלכות הירושה של התנאים בשני הקשרים שבהם נוצרו ההלכות — המשפטי מחד גיסא, והחברתי-כלכלי מאידך גיסא. על בסיס העיון בכמה משניות מתוך הפרק השמיני של מסכת בבא בתרא וניתוח פילולוגי-היסטורי של המקורות המחבר מציג את השיטות השונות. הואיל ובשיטות תנאיות אלו אנו עדים לכמה מונחים ומושגים משפטיים ששורשם אינו במקרא (ואף לא בפרשנות למקרא), לא ניתן לטעון שכל דיני הירושה של התנאים נובעים מדיני הירושה המקראיים. לכן, המחבר דן בכל שיטה ושיטה על רקע דיני הירושה בעולם העתיק, כמו גם על רקע המצב החברתי-כלכלי בארץ ישראל בתקופת התנאים. השוואת דיני הירושה בספרות התנאית תהיה לדיני הירושה במשפט המזרח הקדום, במשפט היווני, בתעודות יב ובארכיון בבתא, עם דגש על תרומתו האפשרית של המשפט הרומי להיווצרות ההלכות התנאיות. המחבר מסיק שסביר שהלכות הירושה של התנאים הן תוצאה של ההקשר המשפטי וההקשר החברתי כאחד. בהיעדר המצופה — זיקה בין ההלכות לבין המקראות — ניתן לטעון שהמקור של הלכות הירושה של התנאים אינו בהרמנויטיקה אלא בהיסטוריה, לא בפירוש הטקסט אלא בקונטקסט. בסוף המאמר נספח תגובה לביקורת הספרים שכתב ד"ר י' פורסטנברג לספרו של המחבר.