נקודות מפתח בפעולת הפלאו-אנתרופוקן (Paleo-Anthropocene) בישראל- פעילות אנושית בעבר כמעצבת המרחב של הנוף הנוכחי
מאת Oren Ackermann, Ehud Weiss, Helena Zhevelev, Aren Maeir, Suembikya (Sue) Frumin, Liora Kolska Horwitz
תקציר
תקציר בעברית:בשנת 2002 טבע פאול קרוטזן את המונח אנתרופוקן (Anthropocene) המגדיר את העת המודרנית כתקופה גיאולוגית, מעשה ידי האנושות. בפרק זמן זה, התרחשו שינויים גלובליים משמעותיים כמו: הכחדת מיני בעלי חיים וצמחים, עליה בפליטת גזי החממה והתחממות גלובלית. לדעתו המהפכה התעשייתית שהתרחשה במאה ה-18, מהווה את נקודת הזמן לראשיתה של תקופה זו. מחקרים נוספים, ששחזרו את תנאי הסביבה הקדומה של תקופות ההולוקן והפלייסטוקן, הראו כי שינויים סביבתיים משמעותיים התרחשו כתוצאה של פעילות אנתרופוגנית שהייתה עוד קודם למהפכה התעשייתית. בהתאם לכך נקבע המושג ”פליאו-אנתרופוקן (Palaeoanthropocene) פרק הזמן שבין הופעת ההומינימים (2.8-2.5 מיליון שנה לפני זמנינו) ועד למהפכה התעשייתית (המאה ה-18 לספירה). בפרק זמן זה, התרחשו בין השאר, הכחדה של מגה-פאונה והמהפכה החקלאית, שגרמה כבר בעת העתיקה להגדלת פליטת הפחמן הדו-חמצני ולשינויים בהרכב המינים של הצומח והחי. סקירה של נקודות מפתח בתקופת הפליאו-אנתרופוקן בישראל מראה כי קיימת בנוף טביעת חותם אנושית משמעותית. לדוגמה, כ-50% משטח המדרונות בהרי ירושלים מכוסים בטראסות חקלאיות קדומות. חורבן ומצור של ערים קדומות גרם לתהליכי סחיפה ומילוי של סדימנטים ולשינויים בדגם פיזור הצומח. בירוא יערות ופעילות חקלאית גרמו לשינוי בהרכב המינים, כמו כניסה של צמחי בר ומינים מבויתים כמו הזית. קבוצות אתניות שונות שהגיעו לאיזור הביאו מיני צומח ובעלי חיים שלא חיו כאן קודם לכן. דוגמאות מוכרות לכך הם הפרסים שהביאו עמם את האתרוג ואת אגוז המלך, והפלישתים שהביאו עמם לארץ חזיר ממוצא אירופי, שהגנוטיפ שלו הפך להיות הדומיננטי באוכלוסיית חזירי הבר עד היום. ממצאים אלו עשויים לסייע בקביעת אופי הממשק של המערכת הנופית הנוכחית בישראל שהינה אנתרופוגנית ולא טבעית "טהורה".
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.