על הדבש ועל העוקץ בהצעת חוק חיים משותפים

תקציר

תקציר בעברית:תזכיר הצעת חוק חיים משותפים, תשע"ד 2013, נושא בכנפיו בשורה גדולה לפסולי החיתון, הנאלצים לכתת רגליהם למדינה זרה כדי להסדיר את זוגיותם במסגרת רשמית כלשהיא. מעתה, יוכלו הם לעשות כן אצל הרשם לחיים משותפים. החוק מתכוון לפנות גם לציבור גדול יותר, ציבור הידועים בציבור. מודל אזרחי זה מציע למעשה מודל רביעי להסדרת הזוגיות בישראל. הוא מלקט את יתרונותיהם של המודלים הקיימים ונותן מענה לחסרונותיהם. החוק מציע לכאורה מודל מוצלח מקודמיו: בשלב היצירה - הזוגיות תוכר בצורה רשמית, לא תהיה נשלטת לפי דין אישי, תיקבע מסגרת מראש ליחסים בין בני הזוג ותשתקף במרשם; במהלך הזוגיות - בני הזוג ייהנו מכל הזכויות של זוג נשוי; בשלב הפירוק - בני הזוג אינם צריכים להתייצב בפני בית הדין הרבני. מכל הבחינות הללו החוק עטור דבש. המאמר מצביע על נקודות העוקץ בחוק, ומבקש ליתן מענה לכמה אתגרים שעלולים להיקרות בדרכו. אתגרים אלו עלולים להופכו לאות מתה אם לא יינתנו להם הפתרונות הראויים בטרם צאתו לאויר העולם. האתגר הכבד ביותר הוא סוגיית הנישואין כהלכה, ובעיקר החשש שמא הטקס בפני הרשם יוכר כטקס נישואין תקף על פי ההלכה. אם אכן כך הרי שפרידה שלא באמצעות גט עלולה לגרור אחריה פסולי חיתון עתידיים. המאמר ממשיך ומצביע על לא מעט סוגיות שהחוק נמנע מלהסדיר, ובכללן: היחס העתידי בין המודל המוצע למודלים האזרחיים הקיימים למיסוד זוגיות, ההשלכות הפרשניות של אי רישום במרשם, הדינים המהותיים שיחולו על בני זוג, עילות הגירושין, מזונות אישה וילדים ועוד. המאמר מעלה הצעות להתמודדות עם אתגרים אלו: צמצום החוק לקבוצות אוכלוסייה שלגביהם לא תתעורר שאלת הנישואין כהלכה; שילובם של תנאים בטקס בפני הרשם שימזערו את הסיכוי לראות טקס זה כנישואין; יישור קו עם המגמות החדשות בפסיקה, בחקיקה, ובהצעות הקיימות, וצעידה באותה מגמה, כמו למשל מזונות ילדים לפי דין אזרחי, חובת הגשה בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה ועוד. יש בהצעות אלו, ובאחרות המועלות במאמר, כדי לסייע לחוק להתמודד בצורה טובה עם אתגריו ולהופכו לישים במציאות הסבוכה של דיני המשפחה בישראל.