חובות אמונים, חובות זהירות ושיקול הדעת העסקי של גופים מוסדיים Duties of Loyalty, Duties of Care and the Business Judgement of Institutional Investors

תקציר

תקציר בעברית:מהו המשטר המשפטי האופטימלי לאחריות הגופים המוסדיים כלפי החוסכים בכל הנוגע לניהול כושל של השקעות? המאמר קורא להחיל על נושאי משרה בגופים פנסיוניים את כלל "שיקול הדעת העסקי", שמפחית את החשיפה לאחריות בשל הפרת חובת זהירות, משני טעמים: ראשית, ניהול מוצרים פנסיוניים כרוך בנטילת סיכונים עסקיים לצורך השגת תשואות עודפות על כספי החוסכים והבטחת גמלה נאותה בעת פרישתם ואף לאחריה. על מנת שלא לצנן את הנכונות ליטול סיכונים יעילים, יש להגן על שיקול הדעת העסקי של נושאי המשרה. שנית, מרחב הפעולה המוגבל של מנהלי ההשקעות, שמתוחם על ידי הרגולציה הפנסיונית היוצרת מסגרת מפורטת של כללים שנועדו, בין השאר, להבטיח כי הם נוהגים בזהירות בכספי החוסכים, אמור לשיטתנו לגרור הפחתה של החשיפה לאחריות משפטית. כל עוד הם פועלים בגדרי הרגולציה הפנסיונית, בהיעדר ניגוד עניינים, בתום לב, ובאופן מיודע, החלטות ההשקעה שלהם נהנות מחזקת תקינות. בנסיבות אלה, על בית המשפט לרכך את עוצמת הביקורת השיפוטית, להגבילה לבחינה פרוצדורלית של נאותות הליך קבלת ההחלטה ולהימנע מבחינה מהותית של תוכנה.