הן נראות עצובות יותר ; סיפור על העצמה וחושך

תקציר

<b>תקציר בעברית: </b>על רקע אופייה של הקליניקה לזכויות נשים כקליניקת "מאקרו" לשינוי חברתי, ללא "לקוחות" פרטניים, "פרויקט עובדות הקבלן" המתקיים במסלול האקדמי המכללה למינהל זו השנה השלישית, הביא עמו פעילות קלינית שונה מהפעילות המתנהלת בקליניקה בדרך כלל. במאמר זה אעסוק בשאלות, בדילמות ובאתגרים אשר ליוו את העשייה הקלינית בפרויקט, ואתמקד בסוגיה של "העצמה באמצעות עשייה קלינית" ובפער בין פעילות קלינית לשינוי ברמת הפרט ובין עשייה קלינית "משנת נורמה מלמעלה", המתמקדת בסוגיות עקרוניות, כפי שבאו לידי ביטוי בפרויקט עובדות הקבלן.העסקת עובדי קבלן היא בעיה מורכבת ורב-ממדית. מרבית הפעולות המשפטיות אשר ננקטות למען פתרון הבעיה משויכות באופן טבעי לעולם המשפט בכלל ולמשפט העבודה בפרט. דיני העבודה מספקים מענה חלקי, בעייתי ולא הוליסטי לתמונה רחבה, מורכבת ומלאת דקויות של נשים שהן מהגרות, מוחלשות, חיות בשוליה הכלכליים והחברתיים של החברה הישראלית ומתמודדות עם חסמים של שפה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, מוצא ומגדר. תובנה זו גרמה לצוות בקליניקה לזכויות נשים לבחור בכלי שאינו נתפס כמשפטי (אף אם תוצריו עשויים להיות כאלה), במושג בעל גוונים תאורטיים ואמורפיים – העצמה.המאמר מבקש לעמוד על הבחירה (הקשה) בפעולת "העצמה" בעשייה קלינית משפטית ועל האופן שבו מתורגם מושג ההעצמה בעשייה זו עבור הקבוצה שמבקשים להעצים, ולא פחות חשוב מכך, עבור העושות במלאכה הקלינית ומניעות את תהליך ההעצמה.<br>