?האם חוקי המדינה מחייבים כמנהג גם את מי שאינו מכיר אותם

תקציר

תקציר בעברית:השאלה האם התוקף של מנהגי ממון או של חוקים מותנה בידיעת הצדדים לעסקה עליהם, לא נידונה במפורש בתלמוד, בגאונים או בראשונים. הש"ך כתב שיש תוקף למנהג רק בנוגע למי שידע עליו. לפי הסבר אחד, הוא דיבר על כל מנהג ממון, ולפי הסבר שני, הנראה יותר, הוא דיבר רק על לשונות הנהוגים בשטרות. דיינים בזמננו אינם מתנים בדרך כלל את תוקף מנהג ממון בידיעה אודותיו. לדעת רבים מהם, יש אומדנא כללית שאנשים מתקשרים בעסקאות על דעת חוקי המדינה למרות שאינם מכירים אותם. לדעת חלקם, אומדנא זו קיימת רק לגבי חוקים המוּכּרים לבעלי מקצוע העוסקים בתחום, כגון עורכי דין. יש דיינים שסייגו את האומדנא הנ"ל בדרכים שונות, למשל: למקרה שפנו לעורך דין; לאנשים שאינם נוהגים להתדיין לפי דין תורה; למקרה שנוהגים להיוועץ בבעלי מקצוע; לתחום שבו ידוע לציבור שיש חוקים המסדירים אותו; לסעיפי חוק שצפויים ומוּכּרים לציבור ושאינם סותרים עקרונות הלכתיים. הרב אשר וייס סבור, שיש לחוק האזרחי תוקף של "מנהג" רק בתחומים שבהם דפוסי החיים השתנו באופן מוחלט – כגון יחסי עובד ומעביד, תחומי המסחר ודיני בתים משותפים – אך אין להסכים שמערכת חוקים זרה תחליף את ההלכה בכל תחום מכוח "מנהג". לצורך קביעה אם חוק מוּכּר לציבור או לבעלי מקצוע, יש מן הדיינים הנסמכים על ידיעתם האישית, ויש מי שנעזר במומחים ובפסיקות של בתי המשפט. אולם, יש הסבורים שאנשים פועלים על דעת חוקי המדינה גם כאשר החוק אינו מוּכּר לא לציבור ולא לבעלי מקצוע. יש דיינים הסבורים שהפיכת חוק חדש ל"מנהג" תלויה בזמן שעבר מאז חקיקתו, אולם קשה לקבוע מראש כמה זמן נחוץ לשם כך. אחרים סבורים שאנשים פועלים על דעת כל חוק, גם אם הוא נחקק מעט לפני מועד ביצוע העסקה.יש מי שסבר, כי אין להעניק לפסיקת בתי המשפט תוקף של "מנהג", כי פסיקתם אינה יציבה. אולם יש הסוברים שכאשר מדובר בפסיקה ברורה ויציבה – כגון פסיקה ברורה של בית המשפט העליון – יש לה תוקף של "מנהג". יש מי שהוסיף שצדדים לעסקה מקבלים עליהם גם פסיקה עתידית.