הגנה על אנשים עם מוגבלויות מזון - המקרה של סימון אלרגנים במזון Protecting People with Food Disabilities - The Case of Food Allergen Labeling

תקציר

תקציר בעברית:המאמר בוחן כיצד, לאחר קרוב לעשרים שנות דיון בעולם בנוגע לסימון מוצרים לאלרגנים ולגלוטן ובניגוד לרוב מדינות העולם, טרם הצליח המחוקק הישראלי לאשר חוק לסימון מוצרי מזון להימצאות אלרגנים, שיעניק הגנה לחייהם ולבריאותם של אנשים עם אלרגיה מסכנת חיים למזון. גם כיום, במלאת עשור לניסיונות הרגולטוריים להסדרת הסימון לאלרגנים, חוק הסימון הישראלי מגן על אנשים עם צליאק בלבד. זאת, אף כי שיקולים ענייניים היו אמורים להוביל למדיניות אשר מגנה גם על אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות המזון, כפי שנעשה במדינות העולם. המאמר מבקש לחשוף את הפער החוקי הקיים בין ישראל לעולם, ומציע לראשונה הסבר לקיומו של פער זה באמצעות תיאוריות מן הספרות הכלכלית, וביניהן תאוריית תלות-המסלול לפי). Public Choice Theory) הציבורית הבחירה ותאוריית) Path-dependence Theory) ההיפותזה שנציע, הבחירה הראשונית לתקן תקנות נפרדות לסימוןגלוטן עבור עם צליאק מבלי לחייב סימון אלרגנים, הובילה בהמשך הדרך, ללא הצדקה עניינית, להפרדה מלאכותית בין קבוצות האינטרס, ולפער גדל והולך בתפיסת זכויותיהם של אנשים עם אלרגיה מסכנת חיים למזון. הכרה בהטיות הנובעות מהשוני בהיסטוריה הרגולטורית ובהשפעתן עשויה להבהיר מדוע עד כה כשלו הניסיונות הרגולטורים לאימוץ סטנדרט הסימון העולמי בישראל, ולהצביע על שיקולים ענייניים שאמורים להוביל למדיניות דומה בישראל ובעולם. המאמר קורא לשינוי חקיקתי בישראל, אשר יצלח רק תוך מודעות לכשלים שהובילו לאימוץ המצב המשפטי הנוכחי. מעבר לתרומה תיאורטית בפיתוח השיח בתחום שטרם נדון בספרות המשפטית בישראל, לניתוח המוצע תרומה מעשית חשובה להגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מזון בישראל.