מעמדו של הגישור בסולם המקצועות של החברה הישראלית

תקציר

תקציר בעברית:בעולם המודרני קיימת קבוצה ייחודית של מקצועות המוכרים "כפרופסיות". מחקרים רבים מראים כי הפרופסיות נהנות מסטאטוס חברתי גבוה הכרוך ברמות גבוהות של השכלה והכנסה, כמו גם מסוגים שונים של תגמולים “פנימיים" כגון סיפוק, עניין, ויכולת למימוש עצמי. מסיבות אלה קיימת שאיפה אוניברסאלית של בעלי מקצועות למיניהם להיות מוערים כפרופסיות. בקהילת החוקרים קיימת בד"כ הסכמה על המאפיינים של הפרופסיות והתנאים הנדרשים על מנת להיכלל בקבוצת מקצועות זו, ובכלל זה, גוף ידע אבסטרקטי המבוסס על מחקר ותיאוריה, רמה גבוהה של סטנדרטים מקצועיים ואינטלקטואלים, קוד אתי, פיקוח של עמיתים, התאגדות ואחווה מקצועית, וצורך ברישוי. הגישור בישראל, שאף אינו נכלל ברשימת המקצועות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זקוק לכברת דרך ארוכה על מנת להגיע למעמד של מקצוע פרופסיונאלי. ייעודו העיקרי שלי הגישור הוא "יישוב מחלוקות בהסכמה", ולצורך ההכרה בו כפרופסיה הוא חייב להתבסס על הידע התיאורטי והמחקרי שהצטבר במהלך השנים בעולם האקדמי, במיוחד בתחום הרחב של "יישוב וניהול מחלוקות", כפי שמתבטא בהיקף הספרות המחקרית ובכתבי עת המתמחים בנושא, בפריחה של מרכזים ותכניות לימוד והכשרה לחקר סכסוכים ויישובם, והקמתן של תכניות לימוד לתארים מתקדמים בניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי עולם . התפתחויות אלה הושפעו במידה רבה מהצרכים הגוברים במישור הפרקטי להכשרה של מומחים ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט, ומהשפעות הגומלין בין עולמות התיאוריה והפרקטיקה בתחום זה בכל המישורים והרמות, החל מרמת המיקרו של סכסוכים בין-אישיים וכלה ברמת המקרו של סכסוכים בינלאומיים. על רקע כל זאת, נראה שקידום תהליך הפרופסונאליזציה של הגישור מותנה בכך שלימודו יעוגן במסגרות האקדמיות העוסקות בתחום, במיוחד בתוכניות ללימודים מתקדמים ביישוב סכסוכים, המשלבות בין ידע עיוני לבין הכשרה מעשית. ברוח זו, ניתן אף ליצור שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות לבין גופים המתמחים בהכשרה מעשית של מגשרים במסגרת השוק הפרטי. רק בדרך זו יוכל הגישור לזכות בהכרה כמקצוע פרופסיונאלי על ידי הרשויות המוסמכות, כמו גם על ידי הציבור הרחב.