גיוס בחורי ישיבות לצהי׳ל: הצעת מתווה לשיקולים הנורמטיביים הרלוונטיים

תקציר

תקציר בעברית:למן הקמתה של מדינת־ישראל ועד לאחרונה הוסדרו שאלות דת ומדינה בישראל באמצעות הדוקטרינה המכונה סטטוס־קוו זו הקפיאה למעשה כל מחלוקת בענייני דת ומדינה, תוך שהיא משמרת את המצב המשפטי ששרר עם קום המדינה. ההנחה המקובלת היתה שהסטטוס־קוו, שנתפס ככלל השתק לא־פורמלי, משמש תנאי הכרחי ליצירתה ולהמשך קיומה של הדמוקרטיה הישראלית. הוסכם על הכל שישראל ניצבת לפני בעיות חמורות מחוץ, ולפיכך היא חייבת להימנע מוויכוחים פנימיים שעלולים לערער את יציבותה הפנימית. במהלך השנים האחרונות החלו דברים להשתנות באופן המעמיד בספק הן את יכולתו של הסטטוס־קוו להסדיר ענייני דת ומדינה והן את תועלתו ככלל השתק. ראשית, סדר העדיפויות הציבורי השתנה בשנים האחרונות באופן ההופך לכמעט הכרחי קיומו של דיון פתוח ומעמיק בשאלת היחס הראוי בין דת ומדינה בישראל. אף־על־פי שענייני ביטחון מהווים עדיין מקור לדאגה, עם התקדמות תהליך השלום, מאבדת הסכנה לעצם קיומה של מדינת־ישראל מחומרתה, הציבור הישראלי נעשה מודע יותר ויותר לכך שמחלוקות חריפות בענייני פנים בין פלגים שונים של הציבור הישראלי, ומעל לכל מחלוקות בשאלה של יחסי דת ומדינה, נהפכות לאיום האמיתי על יציבותה של המדינה. מתחזקת התחושה בקרב הציבור שהגיע הזמן לפתוח את השאלה של יחסי דת ומדינה בישראל לדיון מחודש ויסודי. זאת ועוד, במהלך השנים האחרונות עוברת המערכת המשפטית והפוליטית במדינת־ ישראל תהליכי שינוי שימנעו מן הסטטוס־קוו להמשיך לשמש ככלל השתק יעיל: ראשית, שיווי־המשקל שאפיין את הפוליטיקה הישראלית במשך שנים רבות, ושסיפק הגנה מוחלטת כמעט מפני שינוי תכניו של הסטטוס־קוו, הופר בשנים האחרונות, באופן המאפשר לצדדים היריבים לחרוג מן הסטטום־קוו ולפעול לשינויו מבלי לשלם מחיר כבד מן הסוג שהיה כרוך בשינוי כזה בעבר. שנית, הזרוע השיפוטית, בראשותו של בית־ המשפט העליון, החלה נוטלת לעצמה סמכויות מרחיקות־לכת, המאפשרות לבית־המשפט לשמש בורר בסוגיות רבות מהתחום של יחסי דת ומדינה שהוסדרו בעבר באמצעות מנגנונים פוליטיים משקלן המצטבר של שורה ארוכה של החלטות שיפוטיות שהתקבלו בשנים האחרונות, מבית־מדרשו של בית־המשפט העליון, עולה כדי ערעור הסטטוס־קוו ואולי אף כדי ניפוצו המוחלט. בולטת בקבוצה זו של הכרעות שיפוטיות פסיקתו האחרונה של בית־המשפט העליון בסוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לצה״ל. בהחלטה זו מניחבית־המשפט לפתחה של הכנסת את המשימה להגדיר מחדש בחקיקה ראשית את הכללים המנחים בשאלת גיוס תלמידי הישיבות לצה״ל, תוך קביעה כי ההסדר הנהוג כעת אינו ".עומד במבחן המחמיר המתבקש מן ״המהפכה החוקתית