צדק ביחסים שבין פרטים, קהילות וגופים במרחב המשפט הפרטי מאמר תגובה על מאמרם של חנוך דגן ואביחי דורפמן צדק ביחסים

תקציר

תקציר בעברית:תפיסה של צדק ביחסים היא תפיסה נורמטיבית שמסדירה את היחסים בין פרטים בחיי היומיום שלהם כבני־אדם. זוהי תפיסה השואפת למימוש וליישום של ערכי־יסוד חשובים ומרכזיים לקיומה של כל חברה ליברלית מתוקנת: שוויון מהותי והגדרה עצמית. תגובה זו מבקשת לעמוד על כמה אתגרים שעומדים בבסיסה של תפיסת הצדק ביחסים, ובמסגרתה אעלה שני טיעונים. הראשון הוא שהסקירה, הניתוח והדוגמאות שפרופ' דגן ופרופ' דורפמן מציגים במאמרם "צדק ביחסים" מתמקדים בתפיסה צרה של יחסים במשפט הפרטי — יחסים שבין פרטים — ואינם מטפלים בהתייחסויות־גומלין בין סוגים שונים של גופים פרטיים לבין פרטים. הטיעון השני הוא שמאמרם מציג תפיסה רומנטית של צמד הערכים הבסיסיים — ההגדרה העצמית ועקרון השוויון המהותי — כאילו הם משלימים זה את זה, אף שבמקרים רבים ערכים אלה אינם מתיישבים זה עם זה ואף שורר ביניהם מתח גדול. בהעדר התייחסות לשני המרכיבים הללו, המחברים מספקים הצגה חלקית בלבד של מקור החובות המוטלות במשפט הפרטי, ובהיבט הנורמטיבי הם אינם מתמודדים עם האתגרים העכשוויים שהמשפט הפרטי ניצב בפניהם, ובכך משאירים אותנו עם קשיים נוספים וחדשים בלתי־פתורים.