להיות כמו דלוור

תקציר

תקציר בעברית:דיני החברות של מדינת דלוור הפכו בשנים האחרונות לנקודת ייחוס עבור דיני החברות בארץ. הרצון "להיות כמו דלוור" בא לידי ביטוי, בין היתר, בשאיבת השראה מדוקטרינות מהותיות כגון כלל שיקול-הדעת העסקי. אלא שההבנה של איפה נמצאת נקודת הייחוס – מה משמעות "להיות כמו דלוור" – לוקה אצלנו בחסר. עקרון יסוד במשפט ההשוואתי מזהיר מפני ייבוא דוקטרינות מהותיות מבלי להביא בחשבון את ההקשר בו הן התפתחו. מטרת מאמר זה היא להאיר את ההקשר בו התפתח הדין המהותי בדלוור, ובפרט, את מארג הכללים הדיוניים הייחודי לדלוור, המשפיע על ומושפע מהכללים המהותיים. להמחשת הממשקים בין כללים מהותיים ודיוניים, המאמר מתמקד בשתי התפתחויות דרמטיות בדלוור בעשור האחרון: צמצום הביקורת השיפוטית המהותית והרחבת גילוי המסמכים המקדים. בעוד בתי המשפט בארץ מודעים היטב לשינוי בכללי הביקורת המהותית, הם מודעים פחות למגמה המקבילה של הרחבת הגילוי המקדים. החשש הוא לפיכך מייבוא חלקי מדלוור: ייבוא של חלק אחד מהחבילה של דלוור (כללים מהותיים) בלי חלקים המשלימים ומאזנים אותו (כגון זכות בעלי המניות למידע). חמושים בהבנה טובה יותר של השיטה בדלוור על יתרונותיה וחסרונותיה, נוכל להעריך מחדש מגוון סוגיות עכשוויות בדין הישראלי, כגון מתי להחיל את הגנת שיקול הדעת העסקי כבר בשלב המקדים של סילוק על הסף; מה ההיקף הרצוי של גילוי מסמכים מקדים; איזה משקל יש ליתן להמלצותיה של וועדת תביעות בלתי-תלויה על הגשה וניהול של תביעה נגזרת; ומדוע השינויים המוצעים באסדרה (רגולציה) של שוק ההון משפיעים על מודל ההתערבות השיפוטית הרצוי.