Law and Ethics: The Bank's Fiduciary Duty towards Retail Customers

תקציר

תקציר בעברית:חובת האמון היא החובה המחמירה ביותר בתחום המשפט הפרטי. היא דורשת מחב-האמון לשמור על אינטרס הנהנה ולהעדיף אותו על פני כל אינטרס אחר, לרבות על פני האינטרס של חב-האמון עצמו. מהותה זו של חובת האמון עלולה ליצור את הרושם שמדובר בחובה אלטרואיסטית. מכאן הרתיעה להחיל אותה על בנקים, המהווים מוסדות עסקיים הפועלים למטרות רווח. בניגוד לגישה זו, המאמר טוען כי חובת האמון איננה חובה אלטרואיסטית, אלא מכשיר משפטי שמטרתו להבטיח קיומה של אתיקה מקצועית בפעילות הבנקאית. בהתבסס על תפיסה חדשנית זו, המאמר קורא להטיל על הבנקים חובת אמון רחבה כלפי הלקוחות הקמעונאיים שלהם (יחידים, משקי בית ועסקים קטנים). זאת בשל פער הכוחות הגדול שקיים בין הבנק לבין הלקוח הקמעונאי הטיפוסי והחשש – שהוכח לא אחת כמבוסס – שהבנק ינצל פער זה לרעת הלקוח. חובת האמון נועדה להבטיח את קיום הציפיות הלגיטימיות מהבנק כגוף מקצועי, ואינה מפליגה מעבר להן. המאמר מברר את טיבה של חובת האמון המוטלת על הבנקים, בוחן את ההשלכות של מיסוד החובה כעקרון מנחה להתנהגות בנקאית, ומתווה את המתכונת הרצויה ליישום אתי ומשפטי של חובה זו.