ביקורת שיפוטית על הדמוקרטיה הישירה

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זו בוחן את שאלת היקפה הראוי של הביקורת השיפוטית במסגרת הדגם הישיר, תוך הבחנה בין ביקורת הליכית לבין ביקורת מהותית. כבסיס לדיון נעשה שימוש ברציונלים ובמודלים לביקורת שיפוטית כפי שפותחו בהקשר של ההליך והתוצר של הדמוקרטיה הייצוגית, כמו גם בדיון התיאורטי שהתפתח ביחס לכל אחד מהם. המאמר מברר את הרלוונטיות של הטיעונים השונים שהועלו בהקשר של ביקורת שיפוטית על ההליך והתוצר של הדגם הייצוגי גם ביחס להליך ולתוצר של הדגם הישיר. החלק הראשון של המאמר מפרט את העמדות השונות בשאלת היקף הביקורת השיפוטית על הדמוקרטיה הישירה והתאמתן לרציונליים חוקתיים ביחס לתפקידה של הרשות השופטת. תחילה מתוארות שלוש גישות מרכזיות במסגרת רציונל הגנה על ערכי יסוד. השתיים הראשונות מצויות בקצות המתרס, בהתאם לצדדי המחלוקת בשאלת רציותה של הדמוקרטיה הישירה – מצד המתנגדים גישה ביקורתית ומצד התומכים גישה ריסונית. בתווך מצויה גישת ביניים בה מוצעות מספר פתרונות למתח שבין הגישות החלוקות. אטען כי הגישה הביקורתית אינה מתאימה כלל ליישום בדמוקרטיה ישירה. לעומתה הגישה הריסונית מתאימה לדגם הישיר אולם חוטאת לרציונל הגנה על ערכי יסוד. הפתרונות העולים במסגרת גישת הביניים חידדו כשל הטבוע ברציונל הגנה על ערכי יסוד ביחס למשטר הישיר, ולכן אציג רציונל חלופי, בהשאלה משיח הדמוקרטיה הייצוגית – הרציונל הדיאלוגי, כמסגרת דיון אפשרית בשאלת עיצוב ההיקף הראוי של הביקורת המהותית בדמוקרטיה הישירה. יישום הרציונל הדיאלוגי במסגרת הדמוקרטיה הישירה פותר או לפחות מצמצם את המתח בין הביקורת השיפוטית לעקרון החירות הפוליטית, משום שההכרעה הסופית מופקדת בידי הציבור, וניתן לפתור את בעיית 'הפזיזות במצבי משבר' בדמוקרטיה הישירה באמצעות שיטת "הרוב הכפול". בסוף החלק הראשון, אציג בקצרה את הדיון בהיקף הראוי של הביקורת ההליכית בדמוקרטיה ישירה. בחלק השני של המאמר, אציע דוקטרינה להיקף הביקורת השיפוטית על הדמוקרטיה הישירה – "עקרון הגבלת הריבון" – בהקבלה לעקרון הגבלת השלטון בדמוקרטיה ייצוגית. הדוקטרינה מנוסחת בשום לב לאתגר הביקורת השיפוטית מבחינה מהותית ומבחינה הליכית, כך שתופעל רק במקרים בהם עולה החשש לפגיעה בערכים חיוניים לשמירת אופיו הדמוקרטי של ההליך הישיר, במסגרת הרציונל הדיאלוגי, המעניק את זכות המילה האחרונה לציבור (או לנציגיו). לפי "עקרון הגבלת הריבון" תפקיד הביקורת השיפוטית מתחלק לשני סוגים. סוג ראשון הוא ביקורת מהותית נגד סוגיה במשאל ישיר או נגד החלטה שהתקבלה, הנחזית כפוגעת בזכויות הדמוקרטיות של הפרט או של קבוצות מיעוט במדינה. במסגרת הביקורת המהותית בית המשפט יכול לכל היותר להתריע על אופי הסוגיה או על ההחלטה, ולאפשר לציבור במשאל להצביע כרצונו או להציע לפרלמנט לבטל את ההחלטה שהתקבלה. סוג שני הוא ביקורת הליכית, ולפיה אם נפלו פגמים בהליך הישיר, אפשר לדרוש את תיקונם טרם קיום המשאל או את ביטול ההחלטה לאחר שהתקבלה, אם הפגם ירד לשורש ההחלטה.