לקראת התקרבות גלובלית של דיני אכיפת חוזה

תקציר

תקציר בעברית:לפי התפיסה המסורתית של המשפט המשווה, דיני החוזים בשיטות המשפט האנגלי-אמריקנית והקונטיננטלית שונים זה מזה. במאמר זה ארצה להראות כי לכל הפחות בכל הקשור להסדרתם של סעדים העומדים לרשות הנפגע בעקבות הפרת חוזה, הפערים הפרקטיים בין שתי שיטות המשפט אינם מובהקים. במסגרת זו, אציג לראשונה בספרות הישראלית את דיני אכיפת חוזה בשיטת המשפט הקונטיננטלית, האנגלי-אמריקנית ובשיטת משפט מעורבת. ההצגה התיאורית האמורה מראה כי קיימת התקרבות בין עמדתם של הדין הקונטיננטלי לדין האנגלי-אמריקני בכל הקשור לאכיפת חוזה. התקרבות זו באה לידי ביטוי בכך שתרופת האכיפה עשויה להיות הסעד הראשוני בדין האנגלי-אמריקני (בדומה לדין בקונטיננט), וסעד הפיצויים אפשר שייפסק בנסיבות מתאימות גם בדין הקונטיננטלי (בדומה לדין האנגלי-אמריקני).מלבד ההצגה התיאורית, ברצוני להציג טיעון נורמטיבי המלמד כי מגמת ההתקרבות בין שתי שיטות המשפט בכל הקשור לדיני אכיפת חוזה היא מופע קונקרטי של התקרבות כללית של שתי שיטות המשפט כפי שנידונה בהרחבה בספרות ההשוואתית. מדובר בתהליך ארוך אשר במסגרתו שיטות המשפט מתרחקות מעמדותיהן המקוטבות ומאמצות בסופו של דבר פתרונות דומים לבעיות קונקרטיות. תהליך ההתקרבות יכול לבוא לידי ביטוי אבולוציונית ללא התערבות אדם או באמצעות יד מכוונת המבקשת לאתר פתרונות דומים. פתרונות אלה מונעים משיקולים כלכליים וחברתיים של הקלה במסחר בין מדינות וצמצום עלויות עסקה.מאמר זה נחלק לשישה פרקים. בפרק הראשון למאמר, אני מציג את העמדה המסורתית של המשפט המשווה בקשר עם ההבדל בהסדרתם של חוזים בדין הקונטיננטלי והדין האנגלי-אמריקני. כמו כן, אני מציג את המחלוקת הקיימת בספרות בנוגע לשאלה האם חרף עמדות המוצא השונות בקשר לסעד הראשוני בגין הפרת חוזה, שתי שיטות המשפט עשויות להעניק בפועל סעדים דומים בנסיבות דומות. בפרק השני אני מפרט בהרחבה את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט קונטיננטלית ומתרכז בהקשר זה בדין הקיים בגרמניה ובצרפת. נוסף על כך, אני עומד על הנימוקים לעיגונו הראשוני של סעד האכיפה בדין הקיים. בפרק השלישי אני מפרט בהרחבה את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט אנגלי-אמריקנית ומתרכז בדין הקיים באנגליה, בארצות הברית ובקנדה. כמו כן אני עומד על הנימוקים לעיגונו המשני של סעד האכיפה בדין הקיים. בפרק הרביעי אני מפרט את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט מעורבת ומתרכז בדיניהם של סקוטלנד, דרום-אפריקה וישראל. כמו כן אני עומד על הסיבות אשר הובילו לעיגון ראשוני של תרופת האכיפה בשיטת משפט מעורבת. הדיון בשיטת משפט מעורבת יכול להצביע על האופן שבו ניתן ליצור אינטגרציה בין הדין בקונטיננט לבין הדין האנגלי-אמריקני במסגרת שיטת משפט אחת. בפרק החמישי למאמר אני עומד על אופני ההתקרבות של שיטת המשפט הקונטיננטלית לאנגלי-אמריקנית (ולהפך) וטוען שהפרקטיקה השיפוטית ומכלול הדינים מעידים שהפערים בין שתי מערכות הדינים אינם גדולים. בפרק השישי למאמר אני עומד על המשמעות הנורמטיבית של תהליכי ההתקרבות בין שתי מערכות הדינים ומצביע על ניסיונות מיזוג ביניהם במפעלי חקיקה שונים באירופה ובעולם. בהקשר זה אני גם מסביר את היתרונות והחסרונות הטמונים במהלך שכזה. לאחר מכן אני מסכם. מלבד ההצגה התיאורית, ברצוני להציג טיעון נורמטיבי המלמד כי מגמת ההתקרבות בין שתי שיטות המשפט בכל הקשור לדיני אכיפת חוזה היא מופע קונקרטי של התקרבות כללית של שתי שיטות המשפט כפי שנידונה בהרחבה בספרות ההשוואתית. מדובר בתהליך ארוך אשר במסגרתו שיטות המשפט מתרחקות מעמדותיהן המקוטבות ומאמצות בסופו של דבר פתרונות דומים לבעיות קונקרטיות. תהליך ההתקרבות יכול לבוא לידי ביטוי אבולוציונית ללא התערבות אדם או באמצעות יד מכוונת המבקשת לאתר פתרונות דומים. פתרונות אלה מונעים משיקולים כלכליים וחברתיים של הקלה במסחר בין מדינות וצמצום עלויות עסקה.מאמר זה נחלק לשישה פרקים. בפרק הראשון למאמר, אני מציג את העמדה המסורתית של המשפט המשווה בקשר עם ההבדל בהסדרתם של חוזים בדין הקונטיננטלי והדין האנגלי-אמריקני. כמו כן, אני מציג את המחלוקת הקיימת בספרות בנוגע לשאלה האם חרף עמדות המוצא השונות בקשר לסעד הראשוני בגין הפרת חוזה, שתי שיטות המשפט עשויות להעניק בפועל סעדים דומים בנסיבות דומות. בפרק השני אני מפרט בהרחבה את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט קונטיננטלית ומתרכז בהקשר זה בדין הקיים בגרמניה ובצרפת. נוסף על כך, אני עומד על הנימוקים לעיגונו הראשוני של סעד האכיפה בדין הקיים. בפרק השלישי אני מפרט בהרחבה את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט אנגלי-אמריקנית ומתרכז בדין הקיים באנגליה, בארצות הברית ובקנדה. כמו כן אני עומד על הנימוקים לעיגונו המשני של סעד האכיפה בדין הקיים. בפרק הרביעי אני מפרט את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט מעורבת ומתרכז בדיניהם של סקוטלנד, דרום-אפריקה וישראל. כמו כן אני עומד על הסיבות אשר הובילו לעיגון ראשוני של תרופת האכיפה בשיטת משפט מעורבת. הדיון בשיטת משפט מעורבת יכול להצביע על האופן שבו ניתן ליצור אינטגרציה בין הדין בקונטיננט לבין הדין האנגלי-אמריקני במסגרת שיטת משפט אחת. בפרק החמישי למאמר אני עומד על אופני ההתקרבות של שיטת המשפט הקונטיננטלית לאנגלי-אמריקנית (ולהפך) וטוען שהפרקטיקה השיפוטית ומכלול הדינים מעידים שהפערים בין שתי מערכות הדינים אינם גדולים. בפרק השישי למאמר אני עומד על המשמעות הנורמטיבית של תהליכי ההתקרבות בין שתי מערכות הדינים ומצביע על ניסיונות מיזוג ביניהם במפעלי חקיקה שונים באירופה ובעולם. בהקשר זה אני גם מסביר את היתרונות והחסרונות הטמונים במהלך שכזה. לאחר מכן אני מסכם. מאמר זה נחלק לשישה פרקים. בפרק הראשון למאמר, אני מציג את העמדה המסורתית של המשפט המשווה בקשר עם ההבדל בהסדרתם של חוזים בדין הקונטיננטלי והדין האנגלי-אמריקני. כמו כן, אני מציג את המחלוקת הקיימת בספרות בנוגע לשאלה האם חרף עמדות המוצא השונות בקשר לסעד הראשוני בגין הפרת חוזה, שתי שיטות המשפט עשויות להעניק בפועל סעדים דומים בנסיבות דומות. בפרק השני אני מפרט בהרחבה את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט קונטיננטלית ומתרכז בהקשר זה בדין הקיים בגרמניה ובצרפת. נוסף על כך, אני עומד על הנימוקים לעיגונו הראשוני של סעד האכיפה בדין הקיים. בפרק השלישי אני מפרט בהרחבה את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט אנגלי-אמריקנית ומתרכז בדין הקיים באנגליה, בארצות הברית ובקנדה. כמו כן אני עומד על הנימוקים לעיגונו המשני של סעד האכיפה בדין הקיים. בפרק הרביעי אני מפרט את דיני אכיפת חוזה בשיטת משפט מעורבת ומתרכז בדיניהם של סקוטלנד, דרום-אפריקה וישראל. כמו כן אני עומד על הסיבות אשר הובילו לעיגון ראשוני של תרופת האכיפה בשיטת משפט מעורבת. הדיון בשיטת משפט מעורבת יכול להצביע על האופן שבו ניתן ליצור אינטגרציה בין הדין בקונטיננט לבין הדין האנגלי-אמריקני במסגרת שיטת משפט אחת. בפרק החמישי למאמר אני עומד על אופני ההתקרבות של שיטת המשפט הקונטיננטלית לאנגלי-אמריקנית (ולהפך) וטוען שהפרקטיקה השיפוטית ומכלול הדינים מעידים שהפערים בין שתי מערכות הדינים אינם גדולים. בפרק השישי למאמר אני עומד על המשמעות הנורמטיבית של תהליכי ההתקרבות בין שתי מערכות הדינים ומצביע על ניסיונות מיזוג ביניהם במפעלי חקיקה שונים באירופה ובעולם. בהקשר זה אני גם מסביר את היתרונות והחסרונות הטמונים במהלך שכזה. לאחר מכן אני מסכם.