עד כמה נורמטיבי מעמדם הנורמטיבי? על כללי חשבונאות מקובלים והמשפט הישראלי How Normative is its Normative Status? On the Legal Use and Status of Accounting Principles

תקציר

תקציר בעברית:למרות התפקיד המהותי אותו ממלאים כללי החשבונאות בסדר החברתי ולמרות אימוץ תוצריהם בקשת רחבה של הסדרים משפטיים ושאינם-משפטיים, הכתיבה המשפטית הישראלית טרם דנה ביחס המשפט הישראלי לכללי החשבונאות, במידת ריצוי של ההסדר הקיים או באפשרות לשפרו.לאור חיובם של תאגידים לערוך דוחות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, התבססותם של משטרים משפטים על פרמטרים פיננסיים מדוחות כספיים והתייחסות הפסיקה לכללים כנורמות אידיאליות מחייבות, מאמר זה טוען כי החשבונאות כיישומה בכללי חשבונאות מקובלים נהנית ממעמד נורמטיבי במערכת המשפט הישראלית. דא-עקא, החשבונאות אינה דומה למתמטיקה או לפיזיקה. החשבונאות כיישומה בכללים המקובלים קיימת בכדי לשרת מטרות יישומיות מוגדרות, ובשל כך מתקיימת בחשבונאות העדפה קונסטרוקטיבית של אינטרסים מסוימים על-פני אחרים. לשון אחר, קיים בחשבונאות ככלל, ובכללים המקובלים בפרט, ממד א-ניטראלי ופוליטי. לאור פער מטריד בין מעמד הביטוי החשבונאי, טבעו הפוליטי והאנומאליה האסדרתית של הכללים המעצבים ביטוי זה, מאמר זה קורא לשחוק את מעמדה המחייב של החשבונאות כיישומה בכללי חשבונאות מקובלים. לשחיקה זו משמעויות מרחיקות לכת; ביניהן: הפיכת הביטוי החשבונאי למקור אינדיקטורי בלבד, כזה אשר אינו מכתיב מינה וביה הסדרים חלוקתיים; נסיגה מהלכת "קבוצת השומרים" אשר הכפיפה את דיני המס לקביעות החשבונאות; ומתן אפשרות לחברות ליישם בדוחות הכספיים כללים השונים מכללי חשבונאות מקובלים, לרבות יצירת משטר אשר יאפשר לחברות פטור מהחובה להכין דוחות כספיים שנתיים.