דיני חברות הזנק The Start-up Law of the Start-up Nation

תקציר

תקציר בעברית:מדינת ישראל ידועה בעולם כ"אומת הסטרט-אפ". חברות הזנק נחשבות למנוע הצמיחה של המשק הישראלי ומגייסות מדי שנה מיליארדי דולרים בהשקעות הון סיכון. עם זאת, חשיבותן הגוברת של חברות הזנק בכלכלה הישראלית והגלובלית עדיין לא היתרגמה לכדי תשומת לב אקדמית משפטית ראויה. מאמר זה הראשון לדון בעברית בחברות אלו כקטגוריה ייחודית בנוף דיני החברות. המאמר מציג שתי טענות חדשות מרכזיות. ראשית, לחברות הזנק מגובות הון סיכון מבנה ותרבות ארגונית יוצאי דופן המאתגרים את הפרדיגמה השלטת בדיני התאגידים. קשת החוזים שביסוד חבר ות אלו אינה מוסברת באופן מלא על ידי "בעיית הנציג" או על ידי המודל האלטרנטיבי של דיני התאגידים המבוסס על "בעיית הייצור הקבוצתי". המאמר מסביר את הרציונל המאחד של חברות הזנק באמצעות סינתזה בין המודלים האמורים ה מכונה במאמר "ייצור קבוצתי מבוסס שותפות בהון". על פי התיאוריה המוצעת, חברת הזנק היא צורת ארגון שנועדה ליצור שיתוף פעולה בין משקיעי הון סיכון ומשקיעי הון אנושי, כאשר כל שותף בצוות הייצור רשאי לחדול מתרומה למיזם בכל עת, ומה שקושר את הצדדים זה לזה ולמיזם הוא שותפות בהון. המאמר בונה על ההבחנה המוכרת במסגרת בעיית הייצור הקבוצתי בין השקעות אישיות תואמות-פירמה )שהן בעלות ערך לחברה המסוימת ולא לחברות מתחרות ( והשקעות כלליות )שיש להן ערך זהה או גבוה יותר ב שימושים מתחרים( , ובניגוד לתיאוריה השלטת טוען כי חברות הזנק מתמרצות השקעות אישיות תואמות-פירמה באמצעות זכות תביעה קצובה בעלת עדיפות בפירוק, ואילו השקעות כלליות בחברה מתוגמלות באמצעות תביעה שיורית. מכיוון שהתביעה השיורית נועדה לאפשר לחברה להתחרות על השקעות כלליות של הון אנושי ופיננסי, אופן חלוקתה בין ה משתתפים השונים בצוות הייצור יקבע בשוק משוכלל בהתאם לעלות ההזדמנות של הצדדים השונים. המאמר דן בהשלכות התיאוריה על דיונים עכשוויים בדבר תכלית החברה ותוכן חובות האמון של נושאי המשרה וטוען כי התיאוריה מציעה הסבר משכנע יותר לגישת בתי המשפט בדלוור ביחס לממשל תאגידי של חברות הזנק מאשר בעיית הנציג או בעיית הייצור הקבוצתי כשלעצמן. שנית, ביחס לפסיקת בתי המשפט בישראל, המאמר מדגים כי הפסיקה ביחס לסכסוכים בחברות הזנק נוטה ליישם תבניות חשיבה, הנחות מוצא ותקדימים שכוחם יפה ביחס לחברות "רגילות" על חברות הזנק, מבלי לדון בצורך לאבחן בין הנסיבות. כתוצאה מכך , נוצר לעיתים פער בין הנורמות המקובלות בתחום הון הסיכון לבין התפתחות הדין . המאמר מתריע כי אם מגמה זו תמשך, יהיה בכוחה להוביל בטווח הרחוק לניתוק בין ההלכות שבספר לבין הפרקטיקה המקצועית בתחום.