(תיאוריה של קבלת החלטות משתפת בגישור)

תקציר

תקציר בעברית:המאמר "תיאוריה של קבלת החלטות משתפת בגישור" מציע תיאוריה של קבלת החלטות בגישור. התיאוריה מבססת זכות כללית של צדדים לגישור לקבל החלטות הנוגעות להליך הגישור בו הם משתתפים, ולצידה חובה כללית של מגשרים לקיים הליכי גישור בהתאם לכללי ההתנהגות החלים עליהם. המאמר טוען כי זכותם של צדדים לגישור לקבל החלטות הקשורות להליך מוגבלת בשני מובנים. ראשית, זכותם אינה חלה על החלטות שהם מנועים מלקבל משיקולים אתיים או מעשיים (פרקטיים). שנית, זכותם של הצדדים לקבל החלטות היא זכות יחסית, הניתנת להגבלה על ידי מגשרים מסיבות מוצדקות. על מנת להצדיק התערבות בקבלת החלטות של צדדים לגישור, על המגשר להיות מסוגל להראות כי ההתערבות מינימלית והכרחית על מנת לאפשר את קיום הגישור בהתאם לכללים החלים על המגשר. לפיכך, התיאוריה מבקשת להגדיר את סמכות קבלת ההחלטות של צדדים לגישור ומגשרים, ולהציע רציונל להגבלות הלגיטימיות שמגשרים רשאים להטיל על זכותם של צדדים לקבל החלטות הנוגעות לגישור. התיאוריה אינה מוגבלת לסגנון גישור מסוים: היא מניחה שמגשרים מכל סגנונות הגישור מחויבים בו בזמן לכבד את חופש הבחירה (הכרעה עצמית) של צדדים לגישור ולקבל החלטות באופן עצמאי מהצדדים, ועל כן זקוקים לקווים מנחים לגבי התערבויות לגיטימיות בקבלת ההחלטות של צדדים לגישור.