המוציאים לפועל: מזרחים ואלימות ריבונית בישראל

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מציע פרספקטיבה חדשה לביקורת חברתית על משפטיים פוליטיים דרך קריאה פרשנית בסיפוריהם של שלושה אנשים שהוטלו עליהם משימות הוצאה לפועל של אלימות המופעלת בשם הריבון או בהשראתו. השוני רב על הדימיון בין סיפוריהם של שלום נגר – הסוהר עליו הוטלה המשימה להוציא להורג את אייכמן; יגאל עמיר – רוצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין; ואלאור אזריה – החייל שירה בראשו של עבד אלפתאח א-שריף והרגו. עם זאת, מאמר זה יטען, יש ביניהן גם מן המשותף: שלוש דמויות מזרחיות אלו מילאו תפקידים בשלושה משפטים פוליטיים מכוננים בקורותיה של מדינת ישראל, משפטים בהם עוצבה הקהילה הפוליטית הישראלית והוגדרו מחירי החברות בה. בשלושת משפטים מכוננים אלו ניתן לאתר יחסי דיכוי והכפפה בעלי מימד קולוניאלי שעיצבו את חלוקת התפקידים שנעשתה בין קבוצות שונות בשם המשפט. בשלושתם, כוננה זהותן של הדמויות המזרחיות במרכזם כחברות במעמד אותו נכנה מעמד המוציאים לפועל של אלימות ריבונית. עיצובו של מעמד המוציאים לפועל התבסס, בין היתר, על שני מאפייני הגזעה בולטים של הקבוצה המזרחית בישראל: (1) מיקומם החברתי הלימינלי של מזרחים כ"אחרים הפנימיים" של החברה הישראלית הקל על הריבון להרחיק עצמו ואת הקהילה הפוליטית כולה מהמופע המטריאלי והפרפורמטיבי של האלימות; (2) הגזעתם ההיסטורית של המזרחים כנחותים מבחינה מוסרית וכנוטים לאלימות סייעה בעיצובה של אלימות מעמד המוציאים לפועל ככזו הנובעת ממנו באופן "טבעי". מאפיין זה אפשר לקהילה הפוליטית רובד נרטיבי נוסף שדרכו היא הרחיקה את עצמה מהאלימות המופעלת בשמה או בהשראתה. שלושת פרקיו הראשונים של המאמר יציגו, בזה אחר זה, את שלושת המשפטים הפוליטיים שבמרכזו של המאמר, ויציעו קריאות ביקורתיות לפסקי הדין עצמם על מנת לבחון את האופן שבו אלו כוננו את החברה הישראלית ויחסה לאלימות, ועיצבו תוך כך את מעמד המוציאים לפועל. הפרק הרביעי יקדיש מספר מילים אל קורבנותיה הישירים של האלימות הריבונית בישראל, ולאחריות האישית שנופלת בחלקו של מעמד המוציאים לפועל חרף האלמנטים המבניים שכוננו אותו.