אילו היו מוגנים: המשגה מחודשת של הפגיעות האנושיות בבעלי חיים בדרך למשפט העתיד If They were Proteced: ReConceptualization of Human Offensiveness towards Animals

תקציר

תקציר בעברית:ההמשגה המקטינה, המשטיחה, המערפלת והמעמעמת שהאדם נתן לפגיעותיו השיטתיות בבעלי חיים מקלה על המחוקק, השופטת והפרקליטה להתעלם מעוצמת הפגיעות ומהיקפן. כמתקפה כוללת כנגד ההמשגה האמורה, עורך המאמר תרגיל אקדמי פרובוקטיבי ראשון מסוגו, אולי אפילו חתרני. תרגיל זה ממחיש את חומרת הפגיעות והניצול האנושיים מחד גיסא, ואת הפער העצום בין השיח על הפגיעה באנשים וניצולם לבין השיח על הפגיעה בבעלי חיים וניצולם. אילו בעלי החיים המנוצלים והנפגעים היו אנושיים, כיצד היה המשפט הקיים ממשיג את הניצול והפגיעה האנושיים כלפיהם כיום? זו שאלת המחקר, העוסקת בהאנשה מודעת ומפורשת. לצורך הדיון, אדמיין את בעלי החיים כבעלי חזות פיזית המזכירה בני האדם, ויכולת קוגניטיבית מוגבלת, ואדמיין כי הניצול הנוכחי נמשך לפחות זמן מה, עד לתגובת המשפט. מאמרי יבחן שאלה זו באמצעות ענפי משפט מגוונים, ויראה את הרלוונטיות הפוטנציאלית שלהם, או למצער של ערכים ותפיסות יסוד אשר בבסיסם, עבור בעלי החיים, בעולם שבו היו נהנים מהגנה משפטית זהה או אפילו דומה לזו שנהנה ממנה האדם. ענף המשפט החוקתי יצביע על שורה ארוכה של זכויות יסוד מנויות ולא מנויות, שבעלי החיים אינם נהנים אפילו מקורטוב שלהן: זכות הגישה לערכאות, הזכות לחיים, שלמות הגוף, חופש התנועה, הזכות לאוטונומיה, הזכות למשפחה, הזכות לחינוך והזכות לשוויון. המשפט הפלילי יראה את הפער עצום שבין עבירות קיימות בודדות וצרות אשר מגנות על בעלי חיים כיום, לבין עושר הפגיעה בבעלי חיים. אילו היו אנושיים, הדין הפלילי הקיים היה מתאר בחריפות רבה ובאופן עשיר את הפגיעות והניצול האנושיים של בעלי החיים: רצח בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, סחר באדם, כליאת שווא, אינוס בנסיבות מחמירות, שוד בנסיבות מחמירות, גניבה ועוד. אילו היו אנושיים, דיני הקניין לא היו מסווגים אותם עוד כרכוש, אלא נאבקים בפגיעות בקניינם של בעלי חיים, דוגמת מיטלטלין ובמיוחד מקרקעין שהם תפסו. דיני הנזיקין היו ממשיגים את הנעשה לבעלי החיים כעוולות מגוונות, דוגמת תקיפה, כליאת שווא, הסגת גבול, גזל ועוד. אילו היו אנושיים, דיני החוזים היו מצביעים על חוסר תום לב מתמשך, כפייה, עושק, ובטלות הנובעת מחוסר כשרות. אילו היו אנושיים, דיני העבודה היו מצביעים על הפרות בוטות של עקרונות יסוד, דוגמת כפיית העבודה, היעדר כל שכר ותנאי עבודה מחפירים. אילו היו אנושיים, דיני המשפחה היו ממשיגים חלק מהפעולות שהאדם מבצע בבעלי החיים כפגיעה אנושה בתא המשפחתי, בזכויות של הורים, ילדים ובני זוג. יודגש, כי המהלך המוצע אינו מבקש להלך בשבילים מוכרים (וחשובים), כמו הצגת טיעון פילוסופי או משפטי בעד הכרה בזכויות כאלו ואחרות של בעלי חיים, או הצגת טיעון בעד עצירה או שינוי של פרקטיקה נצלנית מסוימת. המהלך עוסק בהיפותזה שאינה רק דמיונית, אלא היא כמעט בלתי אפשרית. תחתיה, בעלי החיים כאמור נתפסים כאנושיים מצד אחד, אך גם מוגבלים בכוחם, ומנוצלים באופן שיטתי, רחב ועמוק בידי אנשים אחרים, בעלי חזות דומה וכוח גדול בהרבה, מצד אחר. חרף היותה של ההיפותזה דמיונית, ובלתי קבילה בימינו, היא אינה מופרכת. לכל הפחות היא מתכתבת עם תקופות קודמות ולא רחוקות במיוחד בהיסטוריה האנושית, שבהן האדם שיעבד אנשים אחרים, כפה עליהם עבודות, טבח בהם, הטיל בהם מומים, ערך בהם ניסויים, עינה אותם, אנס אותם והפשיטם מכל בדל של מעמד וזכות. המהלך של המאמר אינו שופט תרבויות של קדם, ואף אינו שופט את התרבות המודרנית, אלא עורך חיבור בין מציאות עובדתית רחבה לבין רעיונות וערכים משפטיים אשר כיום מנותקים מאותה מציאות.מובן שהתרגיל המוצע אינו ממצה, אינו מתיימר לכסות את כל ענפי המשפט על עליהם המגוונים והעשירים, ואינו שואף לפרוש יריעה שלמה בכל ענף וענף, שהרי כל אחד מהם רחב, עמוק ועשיר בשיח משפטי ואקדמי. מטרת התרגיל היא לעורר חשיבה משפטית מחודשת, ואולי גם לעורר רגשות ותחושות במשפט ומחוץ לו, דרך פנייה למושגים ותפיסות מרכזיים בענפי המשפט והשלכתם על ישויות בעלות הכרה, חישה ומערכת עצבים. יצורים אלו הם כרגע שקופים למדי באותם ענפים, מנוצלים, נפגעים ומומתים, כל זאת ללא בדל של ההמשגה האנושית המקובלת של עוול, ניצול, דיכוי, אלימות וטבח. הקירות הקוגניטיביים הרבים הניצבים בין האדם לבעלי החיים נבנו, העמיקו וגבהו בכלכלה, בתרבות, בדת, בחברה, בשפה ובמשפט. התרגיל האקדמי המוצע מספק המחשה משפטית עשירה של פערי ההמשגה, בין תופעות חברתיות שהמשפט נאבק בהן בענפים שונים ובכלים מגוונים, לבין תופעות קשות בהרבה אשר נפגעיהן אינם אנושיים, תופעות שהמשפט ככלל מתעלם מהן, משלים עמן ואפילו מחייבן במקרים מסוימים. באופן זה, מבקש המאמר להאיר על ערכים שהחברה והכלכלה דורסות, בחסותו של המשפט, ולשבור מחיצה קוגניטיבית בלב הקוראות. יודגש, כי המאמר אינו בוחן כיצד היו מוסדרות התנהגויות של בעלי חיים כלפי אנשים או כלפי בעלי חיים אחרים אילו היו אנושיים, אלא מתמקד בהתנהגות האנושית הקיימת כלפי בעלי החיים. בכך מבקש המאמר להציב מראה עבור המין האנושי ועבור המשפט, מראה אשר מוסתרת כיום מאחורי חומות של המשגת בעלי חיים כישויות שונות מהאדם, כנחותות ממנו, כשפחותיו, ושל המשגת הפגיעות בהן באופן שטוח, נקי וקר. למעשה טוען המאמר כי המשפט, על ערכיו והדוקטרינות שבמרכזו, אינו אלא מלך עירום, ושנתיניו כולם מביטים במציאות במערומיה, אך אינם רואים את האמת הגלויה, ולפיכך משתפים פעולה עם המציאות ומנציחים אותה. המאמר יציע פרקים עצמאיים קצרים על שורה של ענפי משפט מרכזיים. כל פרק יכלול שני חלקים. האחד והקצר יסקור את הדין הקיים כיום בענף הרלוונטי בנוגע לבעלי החיים, ככל שיש כזה כמובן, ולו ברובד מצומצם. האחר והארוך יותר יבחן כיצד היו ממשיגים הענפים האמורים את היחס האנושי הנוכחי לבעלי החיים, אילו היו אנושיים.